מהן יהודה ושומרון, ומאיפה הגיע השם "הגדה המערבית"?

שני שמות, רצועה אחת של רמה בין מישור החוף של ישראל לבין נהר הירדן. יהודה ושומרון הוא השם העברי והמקראי, והשם בשפה הרשמית הישראלית, לגבעות שממזרח לקו שביתת הנשק של 1949. רוב מערכות החדשות בעולם אומרות הגדה המערבית. שני הכינויים מתייחסים ברובם לאותו שטח. הם לא מספרים את אותו סיפור. שם אחד בן אלפי שנים. השני נולד ב-1948. האתר הזה אומר יהודה ושומרון, ומציין הגדה המערבית כשמקור משתמש בכינוי הזה.

גאוגרפיה

יהודה היא הרמה הדרומית, שמרכזה ההיסטורי בחברון, ובין חברון לירושלים נמצאים בית לחם וגוש עציון. שומרון היא הרמה הצפונית, ובה שכם, ג'נין והעיירות לאורך שוליה המערביים לכיוון טול כרם וקלקיליה. ירושלים שוכנת בין השתיים, ובקעת הירדן היא המדרון המזרחי היורד אל הנהר. הליגה נגד השמצה (ADL) מתעדת שהרמה מוכרת בשם יהודה ושומרון מימי קדם, ושהשמות נשארו בשימוש רגיל גם בתקופת המנדט הבריטי. ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שליקטה אותו הספרייה היהודית הווירטואלית, נוקב בשטח כולל של כ-5,860 קמ״ר, כולל בליטת לטרון והרבע הצפון־מערבי של ים המלח, ומתייחס למזרח ירושלים כשאלה סטטיסטית נפרדת גם כשהיא נמצאת על אותה מפה.

הגבול המערבי הוא קו שביתת הנשק בין ישראל לירדן מ-1949, הקו הירוק. ה-ADL מתארת אותו כקו התיחום ששורטט אחרי מלחמת 1948, ושמו ניתן לו בגלל הדיו הירוק שעל המפות. זה אינו גבול של הסכם שלום. הסכם שביתת הנשק הכללי בין ישראל לירדן, שנחתם ברודוס ב-3 באפריל 1949, אומר זאת בעצמו: שום הוראה לא תפגע בשום אופן בזכויות, בתביעות ובעמדות של אף אחד מהצדדים בהסדר השלום הסופי של שאלת ארץ ישראל, שכן ההוראות הוכתבו אך ורק משיקולים צבאיים. קווי התיחום הוסכמו בלי לפגוע בהסדרים טריטוריאליים או בקווי גבול עתידיים. קו הפסקת אש. לא גבול בינלאומי מוסכם. מי שקורא לו הגבול של ישראל צריך להסביר למה ההסכם ששרטט אותו אומר אחרת.

היסטוריה בקצרה

יהודה ושומרון הם שמות של ממלכות עתיקות, והם עוברים לאורך התנ״ך כולו. הגדה המערבית היא מטבע לשון גאוגרפי מאמצע המאה העשרים: הגדה של הנהר שממערב לממלכה ההאשמית, אחרי שהלגיון הערבי של עבר הירדן כבש את הרמה במלחמת 1948. הערת האטימולוגיה בספר העובדות של ה-CIA אומרת שהכינוי מתייחס לשטח שירדן החזיקה וניהלה אחרי 1948, בצד השני של הנהר מירדן עצמה. CAMERA מציינת שהשמות האנגליים Judea ו-Samaria היו בשימוש רגיל, גם בפי פקידי המנדט הבריטי, עד שהשלטון הירדני הכניס את "הגדה המערבית", ושדוברי עברית עדיין אומרים יהודה ושומרון בכל יום.

ב-24 באפריל 1950 החליטו בית הנבחרים ובית הנכבדים של ירדן, בישיבה משותפת, לאחד את שתי גדות הירדן במדינה אחת. כמעט אף אחד לא הכיר בכך. הספרייה היהודית הווירטואלית מציינת את בריטניה ואת פקיסטן כמדינות היחידות שהכירו. תיאור של מכון וושינגטון מתעד את אותו צמד, ומציין שבחלק מההצגות הישראליות נזכרה בריטניה בלבד. המלך עבדאללה פעל בניגוד להתנגדות הליגה הערבית. בתשע־עשרה שנות שלטון ירדני לא קמה שם שום מדינה ערבית עצמאית.

CAMERA מציינת שיהודים נאסרו מלגור או לרכוש נכסים ברמה שבשליטת ירדן. הקהילות היהודיות הוותיקות בחברון, בעיר העתיקה בירושלים ובגוש עציון נהרסו או גורשו ב-1948. ישראל לקחה את האזור מירדן במלחמת יוני 1967 ומנהלת אותו מאז. ב-31 ביולי 1988 ויתר המלך חוסיין רשמית על תביעתה של ירדן וניתק את הקשרים המשפטיים והמנהליים עם הגדה המערבית, ובכך ויתר על הסיפוח של 1950.

ממשלות זרות רבות, והערבים ביהודה ושומרון, מכנים את הנוכחות הישראלית "כיבוש". ישראל מתארת מלחמת מגן, בעלות שנויה במחלוקת אחרי סיפוח שכמעט אף אחד לא הכיר בו, עומק ביטחוני וזיקה היסטורית. שאלו את השאלה המתבקשת: נלקח ממי? השליט האחרון היה ירדן, שאת הסיפוח שלה כמעט שום מדינה לא קיבלה, ושירדן עצמה ויתרה עליו.

אחרי 1967 חזרו ישראלים לגוש עציון ולחברון ובנו יישובים חדשים. כפר עציון, שנבנה מחדש בספטמבר 1967 במקום גוש שנחרב ב-1948, היה הראשון. הערבים ביהודה ושומרון מכנים את היישובים האלה התנחלויות בלתי חוקיות. ישראל חולקת על הקריאה הזאת. מעמדם, כמו הגבולות וירושלים, הושאר למשא ומתן על הסדר הקבע, שלא הניב הסכם.

האזורים לפי הסכמי אוסלו

ההסכם הזמני הישראלי-פלסטיני, שנחתם בוושינגטון ב-28 בספטמבר 1995 ומוכר כאוסלו ב', חילק את הרמה לשלושה אזורים לתקופת מעבר של לא יותר מחמש שנים מהסכם עזה-יריחו של מאי 1994. באזור A, בעיקר הערים הערביות הגדולות, הרשות הפלסטינית אחראית על התחום האזרחי ועל הביטחון הפנים. באזור B היא אחראית על התחום האזרחי, ולישראל האחריות הביטחונית העליונה. אזור C הוא הגדה המערבית שמחוץ לאזורים A ו-B. שם שמרה ישראל על השליטה האזרחית והביטחונית, וסמכויות מסוימות היו אמורות לעבור בהמשך. ההעברות האלה לא הושלמו מעולם. השיחות נתקעו אחרי האלימות שפרצה ב-2000.

מכון וושינגטון וליקוט ה-CIA מעריכים שניהם את אזור C בכ-60 אחוז מהשטח, בשליטה אזרחית וצבאית ישראלית. מפה של ההסדרים הזמניים בספרייה היהודית הווירטואלית נותנת לאזור A כ-18 אחוז, לאזור B כ-22 אחוז ולאזור C 60 אחוז. באזורים A ו-B, כשני חמישים מהשטח, חיה רוב האוכלוסייה הערבית העירונית. ספירות האוכלוסייה משתנות לפי ההגדרות והתאריכים, ובעיקר לפי השאלה אם מזרח ירושלים נכללת. ה-ADL ציינה כ-2.7 מיליון ערבים ביהודה ושומרון וכ-400,000 יהודים ישראלים ביישובים, בלי מזרח ירושלים. ליקוט ה-CIA מיולי 2020 נקב באוכלוסייה כוללת של כ-2.9 מיליון וציין כ-419,000 מתיישבים ישראלים בגדה המערבית נכון ל-2018.

אוסלו לא מחק את התפקיד הביטחוני של ישראל. כוחות ישראליים עדיין נכנסים לאזור A, גם בפשיטות נגד מחבלים. ושמרו את עזה בנפרד בראש. ישראל הוציאה את אזרחיה ואת צבאה מרצועת עזה ב-2005. חמאס השתלט על עזה ב-2007. עזה היא שטח חופי נפרד. היא אינה חלק מיהודה ושומרון.

למה השם חשוב

כל שם נקרא כבחירת צד. העברית הרשמית בישראל אומרת יהודה ושומרון. רוב משרדי החוץ ומערכות החדשות בעולם אומרים הגדה המערבית. תושבים ערבים ויהודים חיים בערים, בכפרים, במחנות פליטים וביישובים ישראליים, ולשני העמים זיקה היסטורית שאף כינוי אינו מבטל.

השם הוותיק אינו מכריע, כשלעצמו, את שאלת הגבולות, האזרחות או זכויות האנשים שחיים שם. אבל הוא חושף דבר אחד: "הגדה המערבית" אינה ברירת מחדל ניטרלית שנפלה מהשמיים. זה הכינוי לשטח שירדן בדיוק כבשה. יהודה ושומרון אינה סיסמה שהומצאה אחרי 1967. זה השם העתיק ושם תקופת המנדט של אותן גבעות.

השתמשו באיזה שם שתבחרו, אבל דעו איזה מהם בא קודם. אחר כך לכו לעובדות: מי שולט באיזה אזור, מי חי איפה, ומה ההסכמים החתומים אומרים בפועל.

הפוסט הזה הוא רקע. הראיות מהמלחמה בעזה נמצאות בנז״א: הסיפור האמיתי, שבו מפקדים בכירים וקציני מודיעין בצה״ל מתארים איך התנהלה המלחמה נגד ארגון הטרור חמאס. הצפייה חינמית, עם כתוביות באנגלית. כדי להבין איפה המלחמה הזאת התחילה, קראו מה קרה ב-7 באוקטובר 2023.