שני שמות משמשים לאותו אזור הר. יהודה ושומרון הוא השם העברי והמקראי, שבו משתמשת ישראל, לגבעות שממזרח לקו שביתת הנשק של 1949, בין מישור החוף לנהר הירדן. רוב הארגונים הבינלאומיים וכלי התקשורת אומרים הגדה המערבית. שני השמות מתייחסים במידה רבה לאותו שטח. הם משקפים היסטוריות שונות וטענות שונות בשאלה למי הארץ שייכת. האתר הזה משתמש ביהודה ושומרון ומציין הגדה המערבית כשמקור משתמש בו.
גאוגרפיה
יהודה היא הרמה הדרומית, ובה חברון, בית לחם וגוש עציון. שומרון היא הרמה הצפונית, ובה שכם, ג׳נין, טולכרם וקלקיליה. ירושלים שוכנת ביניהן, ובקעת הירדן היא המדרון המזרחי לכיוון הנהר. קו שביתת הנשק של 1949, המכונה לעתים הקו הירוק, מסמן את הקצה המערבי. הוא היה קו הפסקת אש, ולא גבול מוסכם.
היסטוריה בקצרה
השמות יהודה ושומרון מתחילים בממלכות עתיקות ומופיעים במקרא. הגדה המערבית הוא השם שנכנס לשימוש אחרי שירדן השתלטה על האזור ב־1948, כגדה שממערב לירדן. ירדן סיפחה את השטח ב־1950. מעט מדינות הכירו בסיפוח. ישראל השתלטה על האזור במלחמת 1967 ומנהלת אותו מאז. ישראל מתארת את נוכחותה במונחים של ביטחון וקשר היסטורי. אחרים מתארים אותה ככיבוש. מעמדם של היישובים הישראליים שם שנוי במחלוקת.
אזורים לפי הסכמי אוסלו
הסכמי אוסלו בשנות ה־90 חילקו את האזור לשלושה אזורים. באזור A לרשות שבסיסה ברמאללה יש אחריות אזרחית וביטחונית, בעיקר בערים הערביות הגדולות. באזור B יש לה אחריות אזרחית ולישראל אחריות ביטחונית. באזור C, רוב השטח, לישראל יש שליטה אזרחית וביטחונית. ישראל שומרת לעצמה את הזכות להיכנס לאזור A, וצה״ל מבצע שם פשיטות. ישראל נסוגה מעזה ב־2005, וחמאס השתלט שם ב־2007.
למה השם חשוב
בחירת שם נקראת לעתים קרובות כנקיטת עמדה. העברית הרשמית הישראלית משתמשת ביהודה ושומרון. ארגונים בינלאומיים משתמשים בגדה המערבית. תושבים ערבים ויהודים חיים באזור, בעיירות, בכפרים, במחנות וביישובים ישראליים, ולשני הצדדים יש קשר היסטורי אליו. נז״א: הסיפור האמיתי הוא סרט ישראלי על המלחמה בעזה. הוא מזכיר את יהודה ושומרון רק כאזור נפרד של אותה מלחמה, שהבלוג מכסה בפוסט אחר.
