טבח 7 באוקטובר: מה חמאס עשה ב־7 באוקטובר 2023

שבת, 7 באוקטובר 2023. שבת וחג שמחת תורה. אחרי מטח רקטות, חצו מחבלים בהובלת חמאס את גדר עזה אל דרום ישראל ברכבים, באופנועים, בגלשני אוויר ממונעים ובמקרים אחדים בסירות. חמאס, שארצות הברית וממשלות רבות אחרות מגדירות כארגון טרור, קרא למבצע „מבול אל־אקצא”. הליגה נגד השמצה רושמת את היום הזה כקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. היא מעמידה את מספר הנרצחים על יותר מ־1,200, ובהם אזרחים, חיילים ואזרחים זרים, ואת מספר החטופים שנלקחו לעזה על 251. ליקוט מאוחר יותר של הפרלמנט הבריטי, שאת עיקריו מסכמת הספרייה היהודית הווירטואלית, מונה 1,182 הרוגים ואת אותם 251 חטופים. זה היה טבח. כל מה שבא אחריו, כולל המלחמה שנז״א: הסיפור האמיתי מתעד, התחיל כאן.

איפה זה קרה

המחבלים תקפו את היישובים, הכבישים ומוצבי הצבא של עוטף עזה, את העיר שדרות ואתרים נוספים במערב הנגב. דיווחים ישראליים מציינים את פסטיבל המוזיקה נובה ליד רעים כאתר האזרחי הקטלני ביותר, ואת קיבוץ בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, כביש 232 ובסיסי התצפית בין המקומות שנפגעו הכי קשה. לפי ליקוט הדיווחים הצבאיים הישראליים בספרייה היהודית הווירטואלית, הגבול נפרץ ב־119 נקודות וכמה אלפי בני אדם מעזה נכנסו לישראל, ובהם כוח הנוח'בה של חמאס. גם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור נוספים השתתפו. הליקוט של הפרלמנט הבריטי מתעד 99 אזרחים שנרצחו בבארי ו־62 בכפר עזה. אלפי רקטות שוגרו באותו בוקר. ניצולים, כוחות הצלה וחיילים תיארו את מה שראו. המחבלים צילמו חלק מזה בעצמם.

יותר משלושה חודשים אחר כך פרסם חמאס מסמך שטען שההאשמות על רצח אזרחים ועל אונס שקריות, ושאנשיו לא כיוונו לאזרחים. הסתכלו לאן הם הלכו: בתים פרטיים, פסטיבל מוזיקה, כבישים מלאים באנשים שניסו לברוח. הסתכלו על הסרטונים ועל העדויות. אלה הראיות שגורמים רשמיים ישראליים וחוקרים בלתי תלויים מציבים מול טענת חמאס. זה לא היה עימות בין שני צבאות בחזית. זה היה ארגון טרור מוכרז ובני בריתו שפרצו אל מרחב אזרחי.

אלימות מינית

בפברואר 2024 פרסם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל מחקר שהתבסס על מקורות רשמיים, על דיווחים בתקשורת, על ראיונות עם אנשי כוחות ההצלה שהגיעו לזירות ועל מידע נוסף שנמסר למרכזים. הקרן שסיכמה אותו תיעדה את הממצא: מקרי אונס התרחשו בפסטיבל המוזיקה, ביישובים בגבול עזה, במוצבי הצבא שהמחבלים השתלטו עליהם ובשבי חמאס, ותקיפות רבות היו קבוצתיות, לפעמים מול בני זוג, בני משפחה או חברים. ביולי 2025 תיאר פרויקט דינה, ליקוט ישראלי של עדויות ממקורות גלויים, אלימות מינית בפסטיבל נובה, בבסיס נחל עוז ובקיבוצים ניר עוז, כפר עזה ורעים, וקבע שהתקיפות נמשכו בשבי.

במאי 2024 פרסם צה״ל תיעוד חקירה שבו אב ובנו מחמאס, ג'מאל חוסיין אחמד ראדי ועבדאללה ראדי, תיארו איך אנסו אישה בקיבוץ ניר עוז. הבן אמר שהאישה נרצחה אחר כך. צה״ל פרסם גם רשימות ביטויים שנתפסו, בעברית ובערבית, ובהן פקודות להתפשט. חמאס מכחיש שאנשיו ביצעו אונס. חלק מעדויות המתנדבים הראשונות מהזירות התבררו מאוחר יותר כלא מדויקות, ושום דוח בודד אינו יכול לאמת הכול. דבר מזה אינו מבטל את מכלול העדויות, את דיווחי כוחות ההצלה ואת החומר שנתפס, שהליקוטים הישראליים והבלתי תלויים מציגים.

החטופים

הם נלקחו מנובה, מבתים בקיבוצים, ממוצבי צבא ומהכבישים: ילדים, קשישים, חיילים ועובדים זרים, אזרחי ישראל ואזרחי מדינות אחרות. חלקם חזרו הביתה בעסקאות שהושגו במשא ומתן. חלקם חולצו על ידי צה״ל. חלקם נרצחו בשבי. ליקוטים ישראליים מתעדים שגופות חטופים הוחזרו מעזה, ובהן של אנשים שהתברר אחר כך שנרצחו בשבי.

החילוץ הצבאי הראשון שפורסם היה של הטוראית אורי מגידיש, שצה״ל מסר כי שחרר אותה משבי חמאס ב־30 באוקטובר 2023. ב־12 בפברואר 2024 הודיעו צה״ל, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל על מבצע משותף ברפיח שבו חולצו פרננדו סימון מרמן, אז כבן 60, ולואיס הר, בן 70, ששניהם נחטפו מקיבוץ ניר יצחק. דיווחים ישראליים קוראים לפשיטה הזאת מבצע "יד הזהב". ב־8 ביוני 2024, באזור נוסייראת שבמרכז עזה, במבצע שנקרא מאוחר יותר מבצע ארנון, הודיעו צה״ל, השב״כ והמשטרה על חילוצם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, שכולם נחטפו מנובה.

חמאס טען שבפשיטה הזאת נהרגו מאות אזרחים. ישראל הציגה אותה כמבצע חילוץ נגד מחבלים שהחזיקו שבויים בלב אזור צפוף אוכלוסין, והודתה שאנשים נהרגו שם. שתי הטענות האלה אינן שקולות, ושום סיסמה לא מכריעה ביניהן. שאלו מי בחר להחזיק חטופים בין אזרחים. איך צה״ל מאתר חטופים מוסבר באיך צה״ל מוצא חטופים.

המלחמה שבאה אחריו

ישראל קראה למערכה חרבות ברזל. הליגה נגד השמצה מתעדת שישראל גייסה בסדר גודל של 350,000 אנשי מילואים, ושהמתקפה הקרקעית בעזה החלה ב־27 באוקטובר 2023. המטרות המוצהרות של הממשלה: להשמיד את חמאס ככוח צבאי כדי שלא יוכל לעולם לחזור על 7 באוקטובר, ולהחזיר את החטופים הביתה. גורמים רשמיים ישראליים אומרים גם שהמערכה אפשרה כניסה של סיוע הומניטרי לעזה. המלחמה גרמה למוות של אזרחים בעזה. הפוסטים האחרים שלנו מציגים את הנתונים הישראליים, את הנתונים של משרד הבריאות שבשליטת חמאס ואת הקושי להבחין בין מחבלים לאזרחים, במקום לדחוס הכול למספר אחד.

מדינה דמוקרטית שנלחמת בארגון טרור מוכרז אינה אותו סוג של גורם כמו הארגון הזה. הליגה נגד השמצה מתארת את חמאס כארגון שמחויב להשמדת ישראל. מטרות המלחמה של ישראל היו להשמיד את היכולת הצבאית של חמאס ולהחזיר את החטופים. זכרו את ההבדל הזה בכל פעם שמישהו מתאר את המלחמה הזאת כאילו התחילה ב־8 באוקטובר.

מה הסרט מראה

ב"נז״א: הסיפור האמיתי" מפקדים בכירים וקציני מודיעין בצה״ל אומרים ש־7 באוקטובר עיצב את הדרך שבה לחמו, ואנשי מילואים מתארים איך גויסו באותו בוקר. הם מתארים את המלחמה כפי שלחמו בה: מחבלי חמאס בלבוש אזרחי, נשק ומנהרות בתוך מבנים אזרחיים, סיוע שחמאס לקח, והוראות הפתיחה באש המחמירות שצה״ל אומר שפעל לפיהן כדי להגן על אזרחים. את הסרט יצרו רועי דנינו, אריאל אברבוך וחגי גוטמן.

תיאור של המלחמה בעזה שמתחיל אחרי 7 באוקטובר משמיט את הסיבה שבגללה היא פרצה. התחילו כאן. אחר כך צפו בסרט בחינם, עם כתוביות באנגלית, ושתפו אותו עם מי שמכיר רק את החצי השני של הסיפור.