הסיוע נכנס לעזה בטונות. שאלו מי עמד בינו לבין הרעבים

המספרים שחצו את הגדר

שמעתם שישראל הרעיבה את עזה. אז מי שאומר את זה צריך להסביר את המשאיות. המלחמה שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 לא רוקנה את עזה ממזון בגבול. היא יצרה בעיה אחרת, מכוערת יותר: הסיוע נבדק, הוסע דרך מעברים ישראליים ומצריים, ואז, בתוך שטח שארגון הטרור חמאס עדיין נלחם לשלוט בו, נתקע לעתים קרובות, נבזז, מוסה או הפך למושא של קרבות. פנקסי הלוגיסטיקה הישראליים, עבודה אקדמית שנבנתה עליהם ודיווחים על אירועים מתארים כולם את הרצף הזה, גם כשהם חלוקים על ההיקף.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, מתפ״ש, מפרסם את הרישום הישראלי הרשמי של מה שנסרק והותר להיכנס. ביוני 2024 סיכמה הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) מחקר של אקדמאים ישראלים ואנשי בריאות הציבור, שהשתמשו במרשם הזה לגבי מזון שסופק ביבשה ובאוויר בין ינואר לאפריל 2024. הם חישבו ממוצע של כ־3,374 קלוריות שסופקו לאדם ליום, מעל הנחיית החירום של Sphere, 2,100 קלוריות, כשאנרגיה, חלבון ושומן כולם עלו על ההמלצות. החוקר הראשי, פרופסור ארון טרואן, הקפיד להוסיף ש„עצם הימצאות מזון במחסן אין פירושה שאנשים אכן צורכים את מה שהם צריכים”. הוא צודק, וזו בדיוק הנקודה. המאמר מדד את מה שסופק לעזה. מה שקרה אחרי המעבר הוא המקום שבו צריך להסתכל.

מתפ״ש סופר משלוחים שנבדקו במעברים ככניסות. ארגונים בין־לאומיים בצד העזתי סופרים משהו צר יותר: את המטענים שהם מסוגלים לאסוף, לאייש ולראות. מחקר מספטמבר 2025 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ייחס את הפער המתמשך בין שתי הסדרות האלה לשיטה, לא לתעלומה. ישראל סופרת סיוע מכל המקורות בכל המעברים. האוספים בשטח סופרים רק את מה שהם אוספים כשהם נוכחים. באפריל 2024, חודש השיא של התקופה הארוכה הראשונה במלחמה, רשם מתפ״ש יותר מ־6,700 משאיות סיוע שנכנסו לעזה. בהמשך 2024 הפער החודשי גדל לאלפים, כשנתוני הכניסה הישראליים נשארו גבוהים יחסית והסיכומים של מה שנאסף ירדו. ישראל סופרת את מה שהיא מכניסה. האוספים סופרים את מה שהם מצליחים לקחת מהרחבה.

צילומי מצב מתוארכים מבהירים את אותה נקודה, בלי להעמיד פנים שסיכום מצטבר אחד מספר את הסיפור. עד 22 בינואר 2024 אמר צה״ל שיותר מ־12,000 משאיות הומניטריות נכנסו מאז תחילת המלחמה. UN Watch, על סמך נתונים ישראליים ונתונים מפורסמים אחרים, העמיד את כניסות המזון על כ־13,000 משאיות ו־272,000 טונות עד 4 באפריל 2024. ב־11 באפריל 2024 דיווח FDD על הנתון המצטבר של צה״ל: 22,000 משאיות סיוע שנשאו יותר מ־400,000 טונות. CAMERA רשם את סיכום המזון המאוחר יותר של מתפ״ש, 697,100 טונות עד אוגוסט 2024. הוועד היהודי האמריקני (AJC), בכתיבה ממרץ 2025, העמיד את הסך של ימי המלחמה על יותר מ־66,000 משאיות ו־1.3 מיליון טונות, ובהם יותר ממיליון טונות מזון. Jewish Virtual Library, בעדכון נתוני מתפ״ש עד 10 באוקטובר 2025, מנתה 110,815 משאיות וכ־2.16 מיליון טונות סיוע, רובו הגדול מזון. כשמישהו מצטט לכם מספר מצטבר אחד בלי תאריך, בקשו את התאריך. בלעדיו, הוא לא מתאר מערכת. הוא מתאר הודעה לעיתונות.

מעברים, הצנחות והמזח האמריקני

רוב הסיוע נע על גלגלים. כרם שלום, במפגש ישראל–מצרים–עזה, היה השער הדרומי העיקרי. רפיח, בצד המצרי, הייתה חשובה עד שנסגרה במהלך המבצע ברפיח. ישראל פתחה או הפעילה בהמשך נקודות נוספות: ארז מערב בצפון, צירים ליד זיקים, כיסופים, ומה שהצבא כינה שער 96. נמל אשדוד קלט מטען ימי שהוסע אחר כך ביבשה. הבידוק לא היה מחווה. סחורות דו־שימושיות, אלקטרוניקה וכל דבר שיכול היה להזין את כלכלת המנהרות של חמאס היו הנימוק המוצהר. CAMERA רשם את אל״מ אלעד גורן ממתפ״ש אומר לכתבים שהבעיה אינה הסריקה וההעברה לעזה, אלא „כמה האו״ם מסוגל לאסוף ולחלק בתוך עזה”.

שלב האיסוף הזה נכשל שוב ושוב. ב־21 במאי 2024 דיווח FDD על עדות מתפ״ש ש־451 משאיות חצו בתוך עשרים וארבע שעות, שבעים מהן דרך מעבר ארז מערב החדש, ושעוד 650 מטעני משאיות המתינו בצד העזתי לאיסוף בידי הסוכנויות הבין־לאומיות. ביוני אמר מתפ״ש שיותר מאלף מטעני משאיות עדיין עומדים בכרם שלום. הסוכנויות השיבו שסירובי תנועה ישראליים, דרכים לא בטוחות והלחימה הפכו את האיסוף עצמו למשימה קרבית. בסדר. אז הכותרת הכנה היא אזור מלחמה שהופך את החלוקה למסוכנת, לא שער שנסגר.

מי הפך את הדרכים ללא בטוחות? חמאס התייחס למעברים עצמם כאל מטרות צבאיות. ב־5 במאי 2024 ירו מחבליו כעשר רקטות מאזור רפיח לעבר כרם שלום. ארבעה חיילים ישראלים נהרגו: סמ״ר עידו טסטה, 19; סמ״ר רובן מארק מרדכי אסולין, 19; סמ״ר טל שביט, 21; וסמל מיכאל רוזל, 18. עשרה חיילים נפצעו. המעבר נסגר. FDD מנה בהמשך מתקפות נוספות על אותו מוקד באותו חודש, ובהן רקטות ב־8 במאי, שעות אחרי פתיחה מחדש, ומתקפה רביעית עד 23 במאי. כשהמעבר שמזין אזרחים מותקף ברקטות, ההפסקה שבאה אחר כך אינה מצור מופשט. היא התוצאה הצפויה של ירי על דלת המחסן.

האוויר והים היו תמיד הצינורות הקטנים יותר. Jewish Virtual Library רשמה 128 הצנחות הומניטריות ו־9,756 חבילות שתרמו מדינות ובהן ירדן, איחוד האמירויות, מצרים, צרפת, גרמניה, הולנד, בריטניה, בלגיה וארצות הברית. בקיץ 2025 תיארו מתפ״ש וצה״ל הצנחות נוספות של מגוון רחב יותר של שותפים, בזמן שמאות משאיות עדיין נכנסו דרך כרם שלום וזיקים ומאות נוספות המתינו בצד העזתי. הצנחות מייצרות תמונות. הן לא מחליפות מסדרון יבשתי שעובד.

המזח האמריקני, Joint Logistics Over-the-Shore, שהנשיא ביידן הורה עליו במרץ 2024, נועד להיות המסדרון הנוסף הזה. FDD דיווח שהפנטגון קיווה להגיע בו לכ־150 משאיות ביום. הסיוע הראשון עבר באמצע מאי. מזג האוויר שבר את המבנה בתוך ימים; הוא נגרר, תוקן וחובר מחדש לסירוגין. מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, בהסתמך על משרד ההגנה האמריקני ב־28 ביוני 2024, רשם את דוברת הפנטגון סברינה סינג אומרת שיותר מ־8,831 טונות הועברו מאז תחילת הפעילות ב־17 במאי, שהצירים היבשתיים נשארו יעילים יותר, ושגלים גבוהים מאלצים להעביר את המזח לאשדוד. השחזור המאוחר של FDD קבע את הפירוק הסופי ל־17 ביולי 2024, אחרי חלונות הפעלה קטועים במאי, בתחילת יוני ומאמצע יוני עד אמצע יולי. המטען שנותר הועבר לאשדוד. זו הייתה אספקה אמיתית. היא מעולם לא הייתה תחליף לכרם שלום.

הפוגות, אזהרות ופינויים רפואיים

לא נעמיד פנים שלשון המצור המוקדמת לא נאמרה. ניתוק הדלק, החשמל והמים הוכרז, ונסוג תחת לחץ אמריקני ולחץ בעלות הברית. הוועד היהודי האמריקני מתעד שב־18 באוקטובר 2023, אחד־עשר יום אחרי מתקפת חמאס, הסכימה ישראל להכניס סיוע הומניטרי ממצרים וחידשה את אספקת המים לדרום עזה כדי לעודד אזרחים לנוע דרומה. FDD מתעד שסחורות הומניטריות החלו לעבור בגבול מצרים–עזה ב־21 באוקטובר, בעוד הדלק נשאר מוגבל משום שחמאס, כפי שאמר דובר צה״ל דניאל הגרי, לקח דלק לתשתית צבאית. מתפ״ש פרסם ראיות למאגר דלק של חמאס. מאז, הוויכוח האמיתי מעולם לא היה אם משהו נכנס. הוא היה כמה, דרך איזה שער, ותחת הרובים של מי.

צה״ל פרסם אזהרות פינוי לפני מבצעים גדולים: כרוזים, הודעות טלפוניות, מסדרונות ממופים. מאמצע אוקטובר 2023 הורה לאזרחים בצפון לנוע דרומה. האזהרות האלה לא מוחקות את מותם של אזרחים. הן כן מראות צבא שמתייחס לאוכלוסייה כאל אנשים שהוא חייב להרחיק מסכנה, לא כאל אנשים שהוא מנסה להרעיב במקומם. בהמשך, כשנגיף הפוליו התגלה בביוב בעזה, אותו תיאום הניב דבר נדיר יותר: הפוגות מוסכמות. FDD דיווח שמתפ״ש העביר יותר מ־1.25 מיליון מנות חיסון דרך כרם שלום, ושב־6 בנובמבר 2024 אמרו צה״ל ומתפ״ש שמבצע בשני שלבים העניק 1,107,541 חיסונים, שכיסו כ־90 אחוז מהילדים, עם הפוגות טקטיות כדי שמשפחות יוכלו להגיע למרפאות. שאלו את המאשימים שאלה אחת: איזו מדינה שרוצה רעב כמדיניות מפסיקה להילחם כדי שילדים יקבלו טיפות חיסון?

הפינויים הרפואיים היו איטיים ושנויים במחלוקת יותר. FDD רשם רכבות אוויריות מוקדמות של איחוד האמירויות שהוציאו חולים מעזה דרך מצרים. מרכז מאיר עמית דיווח שב־31 בדצמבר 2024 יצאו 127 חולים ומלוויהם דרך כרם שלום לטיפול באיחוד האמירויות, בטיסה משדה התעופה רמון במבצע ישראלי–אמירתי משותף. ישראל אמרה שהשתלבות חמאס בבתי החולים הפכה כל אמבולנס לבעיה ביטחונית. החולים שמאחורי המספרים האלה לא היו הפשטה. הם היו ילדים על מסלול המראה.

הסטה, הקרן ההומניטרית והפסקה שהייתה פוליטית

ברגע שמשאית נמצאת בתוך עזה, ישראל לא נוהגת בה עד למטבח. סוכנויות בין־לאומיות, הצלב האדום וארגונים לא־ממשלתיים עושים זאת. שם נמצא התיעוד של גניבה, ביזה ושליטה חמושה, ושם המאשימים מעדיפים לא להסתכל.

ישראל פרסמה סרטונים של מחבלים משתלטים על שיירות והראתה איך חמאס מיסה, אגר ומכר מחדש אספקה כמנגנון שלטוני של סחיטה. Jewish Virtual Library מתעדת שחמאס הטיל מס על הסיוע ההומניטרי כדי לשלם למחבליו, ושמכירה חוזרת של סיוע עזרה לממן משכורות וגיוס. FDD, בסיכום דיווחי ה־New York Times מדצמבר 2024, תיאר עלייה חדה בביזה חמושה בדרום, קמח שנמכר שם בעד 220 דולר לשק לעומת כ־10 דולר בצפון, ואת הצהרת מתפ״ש שמאות מטעני משאיות שכבר נמצאים בפנים עדיין ממתינים לאיסוף. ראשי כנופיות, חמאס, המונים רעבים ושיטור שקרס מופיעים כולם בתיעוד הזה. אלה לא הסברים מתחרים. זו אותה התמוטטות, וחמאס נמצא במרכזה.

ביולי 2025 דיווחה CNN על ניתוח פנימי של USAID שלא מצא ראיות לגניבה נרחבת של סיוע במימון אמריקני בידי חמאס, מהסוג שתיארו גורמים ישראליים. ה־Washington Free Beacon דיווח בהמשך שהמפקח הכללי של USAID אסף עדויות של חושפי שחיתויות וראיות מודיעיניות להסטה שיטתית, שערערו את הממצא שהודלף. שני הדיווחים הם חלק מהתיעוד. אף אחד מהם לא מוחק חטיפות שיירות מתועדות בווידאו, מחסנים שהוטל עליהם מס, או תלונות מאוחרות יותר על חמושים ועל המונים שיירטו שיירות.

ב־2 במרץ 2025, אחרי שחמאס דחה הארכה בגיבוי אמריקני של הפסקת האש מינואר והחטופים הנותרים לא שוחררו, הודיעה ישראל שתפסיק את כניסת הסחורות לעזה. FDD ציטט את ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר שחמאס הפך „סיוע הומניטרי לתקציב לטרור” ושלא „יהיו ארוחות חינם”. INSS קבע בהמשך שלא נכנס סיוע בין 2 במרץ ל־19 במאי 2025, אחרי הפסקת אש של 42 יום שבה כבר נכנסו כ־25,200 משאיות וכ־338,676 טונות מזון: די, לפי המחקר, כדי לכסות צרכים בסיסיים לחודשים. כשהקבינט הביטחוני התיר לחדש את הסיוע באמצע מאי, הוא עשה זאת לצד גוף חלוקה חדש בגיבוי אמריקני, קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF), שנבנתה למסור מזון ישירות לאזרחים באתרים מאובטחים במקום דרך רשתות הסמוכות לחמאס. הפעילות החלה בסביבות 26–27 במאי 2025. חמאס איים על המערכת ותקף אותה; GHF אמרה ששמונה מעובדיה המקומיים נהרגו באוטובוס ביוני. למה שארגון טרור יתקוף גוף שמחלק מזון? הסתכלו למה GHF נבנתה: לשים מזון בידי אזרחים בלי להעביר אותו דרך רשתות שחמאס יכול להגיע אליהן. Fox News דיווחה שכאשר GHF סיימה את משימתה אחרי הפסקת האש של סתיו 2025, היא סיפקה יותר מ־187 מיליון ארוחות. מרכז מאיר עמית רשם את אותו נתון מהקרן עצמה.

בשבוע אחד באוגוסט 2025 דיווח מתפ״ש על יותר מ־1,600 משאיות שנכנסו, יותר מ־2,000 שנאספו מכרם שלום ומזיקים, ועוד שעמדו בצד העזתי. משטחים בשמש, סוכנויות שחסרים להן נהגים, מחבלים על הכביש: התמונה הזאת כנה יותר מכל סיסמה על עם שהורעב בשער. האזרחים שחיכו למשטחים האלה לא היו חמאס. הארגון שירה רקטות על המעבר, הסתתר ביניהם ונלחם לשמור את ידו על דלת המחסן, היה.

מי נותן את הדין על הפער

ישראל וארצות הברית נותנות את הדין על הדרך שבה הן מנהלות מלחמה ועל הסיוע שהן מתירות, ושתיהן מפרסמות את המספרים. הטענה ששום דבר לא נשלח היא שקרית, ונטל ההוכחה מוטל על מי שטוען אותה. קצינים שמתארים את השיירות מדברים מול המצלמה, מזוהים לפי תפקידם, בסרט. למנגנון עצמו, קראו איך צה״ל מחלק סיוע בעזה ולמה כניסה אינה חלוקה כשחמאס שולט בכביש.