איך צה״ל מכניס סיוע לעזה, ולאן חמאס לוקח אותו

השאלה שההאשמה מדלגת עליה

הסרט מעמיד מול המצלמה קצינים ישראלים בלילה, שמדברים על האופן שבו נוהלה המלחמה בעזה, ובכלל זה על תנועת הסיוע. ההאשמה נגד ישראל נעצרת בדרך כלל בגדר: לא נכנס מספיק. הרשימה הזו עוקבת אחרי הסיוע מעבר לגדר. היא מעמידה את דברי הקצינים מול מה שגופים ישראליים רושמים, מול מה שמחקר מזון שעבר ביקורת עמיתים מדד במעברים, מול המקומות שבהם מונים אחרים חולקים, ומול מה שקרה אחרי שהמשאיות נכנסו לעזה. כניסה בגדר ומסירה למשק בית הן שתי עובדות שונות. המאשימים כמעט אף פעם לא שואלים על השנייה.

המספרים

מתפ״ש, יחידת משרד הביטחון המתאמת את הפעולות האזרחיות, רושם משאיות ומטענים במעברים הישראליים. הספרייה היהודית הווירטואלית, בליקוט הנתונים האלה, רושמת שעד 15 באוקטובר 2024 הכניסה ישראל לעזה 1,081,294 טונות אספקה על 54,786 משאיות. מתוכם 837,440 טונות היו מזון. השאר כלל מים, ציוד רפואי, ציוד מחסה, גז בישול ודלק.

מחקר מפברואר 2025 בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, כפי שדיווחה הספרייה היהודית הווירטואלית, בחן את המזון שנכנס מינואר עד יולי 2024. הממצא: למעט בפברואר, המזון שחצה את הגבולות עלה על הדרישות ההומניטריות המינימליות לנפש, עם ממוצע של 3,004 קלוריות זמינות לאדם ליום. לחלון מוקדם יותר, ינואר עד אפריל 2024, דווח על 3,163 קילוקלוריות לאדם ליום, מעל תקן האנרגיה של Sphere, שעומד על 2,100. החוקרים מדדו את המזון בגבול, לא את מה שקיבל כל משק בית. זכרו את ההבחנה הזו. כאן הסיפור מתהפך.

הפסקת האש של אוקטובר 2025 שינתה את ההיקף. הוועד היהודי האמריקני, בציטוט מתפ״ש, רושם כ־1.78 מיליון טונות מזון שנכנסו לעזה בין אוקטובר 2025 ליוני 2026, יותר מ־18,000 טונות של תרופות וציוד רפואי אחרי הפסקת האש, ויותר מ־70,000 מטרים מעוקבים של מים שסופקו מדי יום מצנרת, מהתפלה ומתשתיות אחרות. אותו ליקוט אומר שמחירי מזון בסיסי ירדו בכ־72 אחוז בין ספטמבר 2025 למאי 2026. Fox News, בציטוט נתונים שהוצגו אחרי שמרכז התיאום האזרחי־צבאי בהובלת ארצות הברית נפתח באוקטובר 2025, דיווחה שמשלוחי המשאיות השבועיים עלו מכ־1,300 לכ־4,200, ששיעור המשאיות שהוסטו בדרך ירד מכ־90 אחוז לכאחוז אחד, ושמספר האנשים שקיבלו סיוע מזון עלה מכ־400,000 לכ־2.1 מיליון.

הסתכלו על המספר האמצעי. כ־90 אחוז מהמשאיות הוסטו בדרך. הוסטו בידי מי? המשיכו לקרוא.

אלה נתונים של ממשלת ישראל וליקוטים מאוחרים יותר שלהם. ארגוני סיוע ומונים אחרים תיארו מחסור, הגבלות גישה ורעב בעזה בשלבים שונים של המלחמה, והם סופרים מטענים באופן שונה. CAMERA תיעד פערים מוקדמים, שבהם הסיכומים היומיים הישראליים של משאיות בכרם שלום עלו על המספרים שציטטו כמה גורמים בינלאומיים לאותם ימים. מתפ״ש אמר לבית המשפט העליון בישראל ביולי 2024 שארגוני הסיוע לא אספו 35 אחוז מהסיוע שישראל הכניסה ביוני. אם שליש מהסיוע נשאר בלי שנאסף, של מי הכישלון?

מעברים תחת אש

כרם שלום, בדרום, הוא מעבר הסחורות המרכזי. הקרן להגנת הדמוקרטיות רושמת שחמאס ירה עליו שוב ושוב במאי 2024, כולל מתקפה ב־5 במאי שבה נהרגו ארבעה חיילי צה״ל, ולאחריה נסגר המעבר. גם CAMERA רושם שירי הרקטות של חמאס על המעבר, ולא רק כללי הבדיקה, הם שעצרו את התנועה. מחבלי חמאס ירו על השער שדרכו נכנס המזון. ארגוני סיוע אמרו שסגירות, בדיקות והגבלות ביטחוניות האטו את המשלוחים. נתיבים יבשתיים אחרים נפתחו ונסגרו ככל שקו החזית זז.

ישראל, ארצות הברית, ירדן ושותפות אחרות ביצעו גם הצנחות. ב־2024 בנתה ארצות הברית מזח צף מול חוף עזה. מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, בציטוט משרד ההגנה האמריקני, דיווח שיותר מ־8,831 טונות סיוע עברו דרך המזח עד סוף יוני 2024, אז אילץ ים סוער לגרור אותו לאשדוד; גורמים בפנטגון אמרו שהנתיבים היבשתיים נותרו יעילים יותר. הספרייה היהודית הווירטואלית רושמת 128 הצנחות ו־9,756 חבילות עד אמצע אוקטובר 2024, ו־166 משאיות דרך מערכת Joint Logistics Over-the-Shore האמריקנית. רפיח, המעבר עם מצרים, שימש בעיקר למעבר אנשים ולא למטען בכמויות גדולות, ומצרים סגרה אותו לתקופות ארוכות אחרי המבצע ברפיח.

למה ישראל בודקת

ישראל בודקת מטענים הנכנסים לעזה, ויש לה סיבה. הספרייה היהודית הווירטואלית רושמת שההגבלות נועדו למנוע מנשק ומפריטים דו־שימושיים להגיע לחמאס, ושב־11 בנובמבר 2024 יירט צה״ל תחמושת שהוסתרה בשיירה מתואמת בתוך עזה. הוועד היהודי האמריקני מתאר את אותן בדיקות כמחסום מפני הגעת נשק וחומרים דו־שימושיים לחמאס ולארגוני טרור אחרים. באוקטובר 2024, כפי שדיווחה הספרייה היהודית הווירטואלית, כתבו שר החוץ ושר ההגנה של ארצות הברית שההגבלות על פריטים דו־שימושיים, בין אמצעים אחרים, תורמות להידרדרות בתנאים. שתי העמדות מתועדות, ועיכובים פרטניים נדונים מקרה אחר מקרה. אבל תחמושת שהוסתרה בשיירת סיוע אינה תיאוריה. היא הסיבה שהבדיקות קיימות.

בתוך עזה: מי לוקח את הסיוע

כניסה היא שלב אחד. חלוקה היא שלב אחר, ושם, כפי שאומר צה״ל, חמאס לקח סיוע. CAMERA, בציטוט צילומים שצה״ל פרסם ו־i24 News דיווחה עליהם ב־11 בדצמבר 2023, רושם מחבלי חמאס מסיטים אספקה ומכים אזרחים שניסו להגיע אליה. Fox News ציטטה את שגריר ארצות הברית מייק האקבי, שאמר באוגוסט 2025 שראה ראיות לכך שחמאס בוזז משאיות סיוע ומוכר מזון בשוק השחור. הוועד היהודי האמריקני, בציטוט הערכת המצב ההומניטרית של מתפ״ש מיולי 2026, רושם שגורמים ישראליים מייחסים את העיוותים שנותרו בשוק פחות למחסור במעברים ויותר להשפעת חמאס על ההפצה המסחרית. מתפ״ש אמר לבית המשפט העליון ב־2024 שחלק גדול מהמטענים נותר בלי שנאסף בצד העזתי של הגדר.

זה לא חדש. הספרייה היהודית הווירטואלית רושמת שבמהלך הלחימה של 2008–09 נתפסו מחבלי חמאס לוקחים ציוד רפואי ממשאיות סיוע שיועדו לבתי חולים אזרחיים. תיאורים אחרים של המלחמה הנוכחית מייחסים את הפערים ללחימה, לעקירה, לכבישים פגועים ולהגבלות גישה. הקצינים בסרט מתארים את המרדף אחרי המחבלים ואת מאמץ הסיוע כמלחמה אחת. אז שאלו את השאלה הפשוטה: כשמזון שיועד למשפחות נמכר בשוק השחור, מי מרוויח?

מבצעי חטופים באותו לוח זמנים

הקצינים בסרט מתארים עבודת סיוע וחילוץ חטופים שמתנהלים בו־זמנית באותן ערים. הליגה נגד השמצה רושמת שהחילוץ הצבאי הראשון של חטופה חיה בידי צה״ל, אורי מגידיש, היה ב־30 באוקטובר 2023. הקרן להגנת הדמוקרטיות רושמת את חילוצם של פרננדו מרמן ולואיס הר ברפיח ב־12 בפברואר 2024, ואת חילוצם של ארבעה חטופים בנוסייראת ב־8 ביוני 2024. לסיפור החטופים, כולל מבצע ארנון, יש רשימה משלו.

הנתונים, ואז הסרט

המצלמה בסרט מוצבת על גג, עם אורות העיר והים במערב. חיילי צה״ל מדברים אחרי רדת החשכה על סימון מטרות, חטופים וסיוע, מתוך הניסיון שלהם במלחמה. הסרט הוא סדרת ראיונות, לא ביקורת של נתוני סיוע. הנתונים מופיעים למעלה. ישראל רשמה את מה שחצה, בדקה אותו לאיתור נשק, והמשיכה להעביר משאיות בזמן שהרקטות של חמאס סגרו שוב ושוב את המעבר המרכזי. ההסטה שהרישום מתעד התרחשה בתוך עזה. קראו את סיכומי מתפ״ש לצד הליקוטים האחרים ודוחות ארגוני הסיוע, והחליטו מי צריך להסביר את הפער. נז״א: הסיפור האמיתי זמין לצפייה חינם ברשת, עם כתוביות באנגלית.