טענת הרעב בעזה: בחנו אותה לפי הרפים שלה עצמה

„רעב” אינו תחושה. זהו סיווג טכני שמספרים צמודים אליו, ומי שמשתמש בו נגד ישראל חייב לכם את המספרים האלה. שלוש שאלות מכריעות אם הוא חל על עזה: האם רפי התמותה, תת־התזונה והמחסור במשקי הבית אכן נחצו; כמה מזון נכנס לרצועה; ומי שלט במזון הזה מרגע שהיה בפנים. התיעוד שנוי במחלוקת. כל מקור שלהלן נקוב בשמו, והם אינם תמימי דעים. שפטו בעצמכם.

מה פירוש רעב

מה שמבדיל רעב ממחסור חמור במזון הוא המוות. דיוויד אדסניק, סגן נשיא למחקר בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), אמר ל־Fox News Digital ש„מה שמבדיל רעב מסתם רעבון או מחסור הוא שהוא קטלני”, ושההגדרה ששימשה בטענות על עזה „מדברת על שני חיים ביום לכל 10,000 בני אדם”. FDD פרסה את שלושת הרפים שטענות הרעב במלחמה הזאת הסתמכו עליהם: לפחות משק בית אחד מכל חמישה מתמודד עם מחסור קיצוני במזון; כ־30 אחוז מהילדים מתחת לגיל חמש בתת־תזונה חריפה; ומוות מרעב של אדם אחד מכל 500 באזור הנפגע בכל יום, או של ילד אחד מכל 250 מתחת לגיל חמש. הרפים גבוהים בכוונה. אותו תדריך של FDD מציין שמאז שנוצרה שיטת הסיווג הנוכחית ב־2004, קביעה של רעב נתמכה רק לגבי אוכלוסיות מוגבלות, ובהן סומליה ב־2011 ודרום סודן ב־2017. מצוקה חמורה יכולה להתקיים בלי לחצות את הרפים האלה. קראו לכל משבר מזון רעב, והמילה מפסיקה לומר משהו, וכל תיקון מאוחר נראה כמו פוליטיקה ולא כמו מדידה.

איך הטענות עמדו במבחן

לשון הרעב של סוף 2023 ותחילת 2024 לגבי חלקים מצפון עזה, ותחזיות שהרעב קרוב, הניעו חלק גדול מהסיקור הבין־לאומי. ואז הטענה נבדקה. ביוני 2024 דחתה ועדת בדיקת רעב של חמישה חוקרי ביטחון תזונתי, כפי ש־FDD תיארה, את המסקנה שצפון עזה נכנס למצב רעב, וקבעה שאינה „סבירה”. FDD דיווחה שהוועדה מצאה שמזון מסחרי וחלק מצורות הסיוע לא נספרו במלואם, שהזרימה גדלה במרץ ובאפריל, ו„שכמעט 100 אחוז מצורכי הקילו־קלוריות היומיים היו זמינים לאוכלוסייה המוערכת של 300,000 איש באפריל, גם בחישובים שמרניים”. הגשה של FEWS NET, במימון USAID, העמידה את כיסוי הקלוריות בצפון על הרבה פחות, כ־59 עד 63 אחוז באפריל; FDD רשמה שהטווח של ועדת הבדיקה עצמה לאותה תקופה היה 109 עד 153 אחוז. המחלוקת הייתה על מה נחשב מזון זמין. איש לא חלק על כך שאזרחים חיו בתוך מלחמה.

זה לא הסתיים ב־2024. ב־22 באוגוסט 2025 סיווג מנגנון ניטור רעב רב־סוכנויות את נפת עזה, כולל העיר עזה, כנמצאת ברעב, בהסתמך על „ראיות סבירות” ולא על „ראיות מוצקות”, תמונת מצב ש־FDD והוועד היהודי האמריקני (AJC) תיעדו שניהם. ישראל דחתה את הממצא; משרד החוץ הישראלי כינה את הנתונים „תפורים כדי להתאים לקמפיין הכוזב של חמאס”. הסתכלו איך הממצא נבנה. FDD דיווחה שהוא השתמש בסינון לפי היקף אמצע הזרוע (MUAC) ובסף תת־תזונה שהורד מ־30 אחוז מהילדים ל־15 אחוז, תחליף פחות מדויק לתקן הקלאסי של משקל לגובה. מתפ״ש, באותו דיווח של FDD, אמר שמאז 1 באוגוסט 2025 נכנסו לעזה כ־4,400 קלוריות לאדם ליום בסיוע מזון.

עכשיו הפעילו את רף התמותה. אדסניק אמר ל־Fox News שאילו שיעור התמותה היומי של שניים לכל 10,000 היה מתקיים בנפה הזאת, היה צפוי עד אמצע אוקטובר 2025 מספר של כ־9,000 מקרי מוות הקשורים לרעב. העלייה שמשרד הבריאות שבשליטת חמאס עצמו פרסם לאותה תקופה הייתה 187. איפה שאר מקרי המוות שההגדרה דורשת? אחרי הפסקת האש של 10 באוקטובר 2025 דיווחה FDD ב־19 בדצמבר 2025 שאותו מנגנון ניטור כבר לא סיווג את עזה כנמצאת ברעב, בעוד מתפ״ש דחה את הטענות שנותרו על חוסר ביטחון תזונתי קטסטרופלי נרחב כנשענות על נתוני סיוע חלקיים. כלומר, התווית הוצמדה לנפה אחת, ותמונת האספקה ששימשה לתמוך בה לא החזיקה מעמד כשהמשלוחים גדלו.

מה מתפ״ש ומחקרים עצמאיים ספרו

מתפ״ש הוא הגוף הישראלי שמתאם את הכנסת הסיוע לעזה. הוא מפרסם נתונים מבצעיים באתר המאמצים ההומניטריים של ישראל. אלה ספירות ישראליות של מה שחצה את הגבול, לא של מה שכל משק בית אכל.

מחקר ב־Israel Journal of Health Policy Research, שסוכם ב־Jewish Virtual Library, העריך את משלוחי המזון לפי סוג, כמות והרכב תזונתי מינואר עד יולי 2024 וקבע ש„למעט בפברואר, המזון שחצה את הגבולות לעזה עלה על הדרישות המינימליות לנפש לסיוע הומניטרי”. אותו תיאור של הספרייה לשחזור של אנשי בריאות הציבור הישראלים, על בסיס המרשמים של מתפ״ש, מצא ממוצע של 3,004 קלוריות לאדם ליום לאורך שבעת החודשים האלה, כשהירידה בפברואר חלה בזמן לחימה עזה. הערכה אקדמית מוקדמת יותר שהספרייה דיווחה עליה, לינואר עד אפריל 2024, העמידה את זמינות האנרגיה היומית הממוצעת על 3,163 קילו־קלוריות לאדם: מעל אמת המידה ההומניטרית של Sphere, 2,100 קילו־קלוריות, וגבוה יותר מאשר לפני 7 באוקטובר 2023. המחברים והספרייה אומרים במפורש שאספקה בגבול אינה זהה לחלוקה בתוך עזה, שהופרעה בידי ביזה, משילות חלשה ולוגיסטיקה. זכרו את המשפט הזה לקראת הפרק הבא.

אחרי הפסקת האש של אוקטובר 2025 דיווח הוועד היהודי האמריקני, בהסתמך על ההערכה ההומניטרית של מתפ״ש מיולי 2026, שכ־1.78 מיליון טונות מזון נכנסו לעזה בין אוקטובר 2025 ליוני 2026. אותם נתוני מתפ״ש, כפי ש־AJC מסר אותם, מראים שמחירי מזון בסיסי ירדו בכ־72 אחוז בין ספטמבר 2025 למאי 2026, ושיותר מ־18,000 טונות של תרופות וציוד רפואי נכנסו בתקופת הפסקת האש. FDD רשמה ב־19 בדצמבר 2025 את הספירה הביניים של מתפ״ש: 600 עד 800 משאיות הומניטריות ביום מאז סוף אוקטובר, כ־70 אחוז מהן מזון, וכמעט 30,000 משאיות מזון שנשאו יותר מ־500,000 טונות מזון בשבועות הפסקת האש עד אותו מועד. בספטמבר 2025 דיווחה FDD שלוח הנתונים של מתפ״ש הראה 123,000 טונות מזון באוגוסט, ושנתונים ישראליים הראו שמחירי הקמח, הסוכר, האורז, שמן הבישול והמלח כבר ירדו לפני תמונת מצב הרעב של אוגוסט. מתפ״ש עצמו, לפי AJC, אומר שעיוותי השוק שנותרו בתוך עזה נובעים פחות ממחסור במעברים ויותר מהאחיזה המתמשכת של חמאס בחלוקה המסחרית.

מי החזיק במזון

גורמים ישראליים אומרים שחמאס השתלט על סיוע מהימים הראשונים של המלחמה. הם מצביעים על צילומי צה״ל של מחבלים שמשתלטים על משאיות, על ירי רקטות שסגר שוב ושוב את כרם שלום, ועל דפוס ארוך של התערבות. הדפוס ותיק מ־2023. הדוח של ממשלת ישראל על המבצע בעזה ב־2009, השמור בארכיון Jewish Virtual Library, ומחקר מאוחר יותר של NGO Monitor מתעדים שניהם את דיווח ה־Jerusalem Post שבינואר 2009 פשט חמאס על כ־100 משאיות סיוע שישראל התירה להיכנס, גנב את תכולתן ומכר אותה. NGO Monitor מתעד גם את חמאס מטיל מס על סחורות שנכנסות לעזה, כולל אספקה הומניטרית, כדי לממן את הארגון על חשבון האזרחים. AJC, בהסתמך על מודיעין ישראלי, על הצהרות של הרשות הפלסטינית ועל עדויות של עובדי סיוע, מתאר את חמאס גונב, ממסה, אוגר ומסיט סיוע כדי לממן פעילות ולשמור על שליטה פוליטית. דיווח של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית בתחילת 2026 הביא הערכות ישראליות שלפיהן חמאס גבה 15 עד 25 אחוז על משאיות מסחריות מתוך כ־600 שנכנסו אז מדי יום, הכנסה שהוערכה בכ־45 מיליון שקלים ביום, ועוד מס בנקודת המכירה. FDD תיעדה בנפרד חטיפות של שיירות בידי חמאס, ובהן אחת שבה הרג צה״ל מחבלים שהשתלטו על שיירת סיוע.

העובדות האלה כשלעצמן אינן מוכיחות או מפריכות את רפי התמותה של הרעב. הן כן קובעות מי שלט, מיסה, בזז ונלחם על השיירות בתוך הרצועה: ארגון הטרור חמאס. מדינה דמוקרטית שמתאמת סיוע שנבדק אינה שקולה מוסרית לארגון טרור שמסיט אותו.

בסרט נז״א: הסיפור האמיתי, מפקדי מילואים בכירים בצה״ל וקציני מודיעין אומרים מול המצלמה ששיירות ותרופות, כולל תרופות לחטופים, תואמו, ושחמאס השתלט על השיירות ההומניטריות מהיום הראשון ושמר לעצמו חלק מהסיוע. הסרט מראה חבילות מזון שעליהן מודפסים סמלי סוכנות של האו״ם, בתוך מבנה שהמרואיינים מכנים מתחם של חמאס. אחד המרואיינים אומר שמעולם לא ראה מקום עם רעב או בלי מזון.

השורה התחתונה

מתפ״ש, חוקרי תזונה ישראלים, FDD, AJC ומבקרים בין־לאומיים מביאים לאותה מילה נתונים שונים, גישה שונה ורף הוכחה שונה. מדידה עצמאית ברמת משק הבית באזור מלחמה הייתה מוגבלת. האספקה במעבר יכולה להיות גבוהה בזמן שהחלוקה בפנים נתפסת, מתעכבת או נמכרת. אפשר להשוות את סדרת הנתונים הפומבית של מתפ״ש, כפי ש־AJC ו־FDD מדווחים עליה, לשחזור משלוחי 2024 ב־Israel Journal of Health Policy Research. האשמת הרעב היא טענה על רפים. בחנו אותה מול הרפים האלה, מול רישומי המשאיות והטונות, ומול מה שחמאס עשה עם המזון. סיסמה אינה ראיה.