חמאס והסיוע ההומניטרי: המשאיות נכנסות. ומה אז?

המשאיות נכנסות. ומה אז?

האם חמאס גונב סיוע בעזה? התחילו במה שאיש אינו חולק עליו ברצינות: המשאיות עוברות. מתאם פעולות הממשלה בשטחים (COGAT) של ישראל רושם מה נכנס. אחרי הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב־10 באוקטובר 2025 אמר COGAT שכ־4,200 משאיות סיוע בשבוע, כ־600 ביום, נכנסות לעזה, ויותר מ־70 אחוז מהן משאיות מזון, לפי סיכום של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית להודעה הזאת. לקט של הספרייה היהודית הווירטואלית (Jewish Virtual Library) לנתונים ישראליים תיעד שבין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025 ישראל הכניסה לעזה כ־2.2 מיליון טון סיוע הומניטרי, כולל יותר מ־1.7 מיליון טון מזון. אז כשמישהו אומר לכם שהמזון אף פעם לא נכנס, שאלו את השאלה הבאה. הנתונים האלה מתעדים כניסה. אם שק קמח מגיע למשפחה שהוא נועד לה, זה נקבע בצד השני של הגדר, בתוך עזה.

קציני צה״ל בסרט מדברים על מחבלי חמאס בבגדים אזרחיים, על חטופים שהוחזקו בבתים ועל סיוע. הפוסט הזה עוסק בסיוע, וכל טענה שלהלן מלווה במקור שלה.

2009: הדפוס אינו חדש

השתלטות של חמאס על סיוע מתועדת הרבה לפני המלחמה הזאת. ב־12 בינואר 2009 דיווח ה־Jerusalem Post שחמאס פשט על כ־100 משאיות סיוע שישראל הכניסה לעזה, גנב את תכולתן ומכר אותה, דיווח שצוטט מאוחר יותר במסמך משפטי של ממשלת ישראל על המבצע בעזה ובהגשה של NGO Monitor. חודש לאחר מכן תיעד NGO Monitor סדרה נוספת של אירועים שבהם חמאס לקח סיוע משיירות וממחסנים, ובעקבותיהם הושעה היבוא באופן זמני.

תיאור של משרד החוץ הישראלי שליקטה הספרייה היהודית הווירטואלית מביא את הכמויות מתחילת פברואר 2009. ב־3 בפברואר תפסו מחבלי חמאס 3,500 שמיכות ו־406 חבילות מזון ממרכז חלוקה במחנה א־שאטי בעיר עזה. ב־5 בפברואר נלקחו מהצד העזתי של מעבר כרם שלום עשרה מטעני משאיות של קמח ואורז, 100 טון קמח ו־200 טון אורז, ובעקבות זאת הופסק יבוא הסיוע. אותו מסמך ישראלי על המבצע בעזה מתעד שב־20 בינואר 2009 השתלטו אנשים חמושים על שיירה של ארגון צדקה ירדני אחרי שנכנסה דרך כרם שלום, ואילצו את הנהגים לנסוע למחסנים אחרים.

הסטה במלחמה הזאת

צה״ל פרסם סרטון שלדבריו מראה מחבלי חמאס לוקחים סיוע מאזרחים. ב־10 בדצמבר 2023 פרסם צילומים שתיאר כאנשי חמאס המכים אזרחים וגונבים סיוע הומניטרי בשכונת שג׳אעייה בעיר עזה, כך דיווחה הקרן להגנת הדמוקרטיות (Foundation for Defense of Democracies). FDD תיעדה גם שב־2 במאי 2024 אמר משרד החוץ האמריקאי שחמאס חטף משלוח סיוע ירדני גדול אחרי שנפרק בתוך עזה, וכינה זאת המקרה הנרחב הראשון של הסטה שוושינגטון ראתה; המטען הושב מאוחר יותר. בסוף יולי 2025 פרסם צה״ל צילומים נוספים שלדבריו הראו מחבלי חמאס חמושים בוזזים סיוע וחוסמים את חלוקתו, אחרי שחמאס האשים בביזה קבוצות חמושות אחרות.

הודעה לעיתונות של צה״ל מיוני 2025, שצוטטה בלקט של הספרייה היהודית הווירטואלית, תיארה ניצול שיטתי של הסיוע ההומניטרי למימון פעילות טרור. הלקט מסכם הערכות מודיעין ישראליות: חמאס הסיט עד 90 אחוז מהסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה; הוא הפיק כ־500 מיליון דולר בשנה מהסטה, שתוארה כמקור ההכנסה הבודד הגדול ביותר בעזה; ושיטותיו כללו השתלטות פיזית, מיסים ואגרות על מוצרי סיוע, הברחה, וחדירה לארגוני סיוע ולמערכות חלוקה. מסמכים של חמאס שנתפסו ונבדקו על ידי NGO Monitor מתארים מערכת “ערבים” שהציבה אנשי קשר מאושרים על ידי חמאס בתפקידים בכירים בארגונים לא ממשלתיים זרים, ונתנה לארגון הטרור זכות וטו על פרויקטים. הערכות ביטחוניות ישראליות מאוחרות יותר, שסוכמו בינואר 2026, קבעו שחמאס גובה מס של 15 עד 25 אחוז על משאיות של המגזר הפרטי מבין כ־600 שנכנסות מדי יום. אלה ממצאים של ישראל ושל NGO Monitor. FDD ציינה שחמאס מכחיש שלקח סיוע. שקלו את ההכחשה הזאת מול המסמכים ש־NGO Monitor בדק.

וושינגטון לא דיברה בקול אחד. CNN דיווחה ב־25 ביולי 2025 שניתוח פנימי של USAID ל־156 אירועים של בזבוז, הונאה וניצול לרעה שדיווחו שותפים בין אוקטובר 2023 למאי 2025 “לא מצא זיקות” לקבוצות שהוטלו עליהן סנקציות, ובמילותיו של מקור שמכיר את הבדיקה, שום אינדיקציה ל“אובדן שיטתי בשל התערבות, גניבה או הסטה של חמאס.” שימו לב למדגם: אירועים שהשותפים דיווחו עליהם. אותה כתבה תיעדה שמשרד החוץ המשיך לטעון שחמאס בזז סיוע ושהקרן ההומניטרית לעזה (Gaza Humanitarian Foundation) היא דרך לספק סיוע שאינו נבזז. בנובמבר 2025 דיווח Fox News שגורם דיפלומטי אמריקאי שתודרך על ידי משרד המפקח הכללי של USAID אמר שהמשרד עדיין מקבל דיווחים מעובדי סיוע הסותרים את הנרטיב שלפיו חמאס מעולם לא היה מעורב בגניבת סיוע במימון אמריקאי, ושבעדכון מ־30 ביולי אמר המפקח הכללי שהוא חוקר טענות אמינות להתערבות, הסטה וגניבה מצד חמאס. מדגמים שונים, תקופות שונות, הגדרות שונות ל“שיטתי.” בדיקה אחת של דיווחי שותפים אינה סוגרת חקירה שעדיין פתוחה.

אחרי המעבר: מטענים חטופים, משאיות ממתינות, ומודל שהחזיק מעמד

הדרך שאחרי המעבר מספרת יותר מהספירה בשער. ביולי 2025 דיווח ה־Washington Free Beacon מעזה שלפי ערבים מעזה שראיין, מחבלי חמאס חמושים חטפו מטענים ברגע שהמשאיות הגיעו למרכזי אוכלוסייה, ושהמלאי שנותר נעלם לתוך מערכת של חסות ופטרונות. מואמן א־נאטור, עורך דין מעזה, אמר לעיתון שחמישים משאיות הגיעו למחסנים בעיר עזה יום קודם לכן וש“חמאס גנב את כל הסיוע,” שהוצע אחר כך למכירה בשווקים שחורים. קצין ישראלי בכיר אמר לאותו עיתון: “סיוע האו״ם נגנב על ידי חמאס.” לקט הספרייה היהודית הווירטואלית, בהסתמך על הערכות ישראליות, קבע שצווארי הבקבוק אחרי מאי 2025 נוצרו אחרי הכניסה, לא במעברים, כשיותר מ־900 משאיות, חלקן עם מזון לתינוקות, עמדו בתוך עזה וחיכו לאיסוף. Fox News דיווח שסא״ל נדב שושני פרסם סרטון שתיאר כ־950 משאיות סיוע בערך שממתינות בעזה שארגונים בין־לאומיים יאספו אותן.

באותם חודשים הוקמה הקרן ההומניטרית לעזה, מודל חלוקה פרטי בגיבוי אמריקאי וישראלי, על הנחת יסוד פשוטה: חמאס לא צריך לשלוט בחלוקה. דובר GHF אמר ל־Fox News שהארגון הוקם בגלל ההסטה במערכת הקודמת, ושאף אחת מהמשאיות שלו לא הוסטה. גורם בכיר במשרד החוץ אמר ל־Daily Wire שחמאס “בזז באופן שיטתי סיוע הומניטרי והפך את הסיוע לכלי שליטה,” ושה־GHF הוא “הצינור היחיד ששולל מחמאס משאבים ושליטה.” ארגוני סיוע אחרים ביקרו את המודל. כש־GHF הודיעה בנובמבר 2025 שהיא מסיימת את פעילותה, היא אמרה ל־Fox News שחילקה יותר מ־187 מיליון ארוחות חינם בלי שחמאס גנב את הסיוע, ושבארבעה חודשים וחצי של פעילות לא נבזזה אף משאית סיוע אחת של GHF. גם לקט הספרייה היהודית הווירטואלית קבע ש־100 אחוז ממשאיות GHF מסרו את הסיוע ישירות לאזרחים. ב־5 באוגוסט 2025 דיווח ה־Washington Post ש־COGAT אמר שיחזור לאפשר לסוחרים מהמגזר הפרטי להכניס סחורות לעזה.

מעברים תחת אש, סחורות תחת בדיקה

כרם שלום הוא מעבר הסחורות הדרומי המרכזי לעזה. FDD תיעדה תקיפות חוזרות של חמאס על המעבר במאי 2024. לקט של הספרייה היהודית הווירטואלית, בהסתמך על ה־Jerusalem Post, מתעד שב־5 במאי 2024 נהרגו ארבעה חיילים ישראלים במטח רקטות של חמאס לעבר כרם שלום, ומעבר הסיוע נסגר. גורמים ישראליים אומרים שמעברים נסגרים כשיש ירי. אז שאלו מי יורה רקטות על מעבר סיוע, ומי נשאר בלי כשהוא נסגר.

ישראל בודקת סחורות דו־שימושיות משום שהן יכולות לשמש למטרות אזרחיות או צבאיות. NGO Monitor, בהסתמך על מדיניות COGAT, מתעד שרשימות הדו־שימוש של ישראל נשענות על הסדר וסנאר ועל צווי פיקוח על יצוא ישראליים, ומכסות חומרים כמו דשנים מסוימים, כימיקלים, פרופילי מתכת וחומרי בנייה, כולל מלט ופלדה, שיכולים לשמש לרקטות, לחומרי נפץ או למנהרות. ישראל התירה חלק מהחומרים האלה לפרויקטים אזרחיים בפיקוח, תוך שמירה על איסור על תחמושת ועל טכנולוגיית טילים. מפיצים יבשתיים מביאים משאיות למעברים הישראליים לבדיקה נגד הברחות; ברגע שהמשאיות עוברות ונכנסות לעזה, האיסוף והחלוקה בתוך הרצועה הם שלב נפרד. ישראל אומרת שאין מגבלת כמות על תרופות מאושרות.

כניסה אינה מסירה

כניסה ומסירה הם שני שלבים שונים. ישראל אחראית לראשון ומפרסמת את הספירה. המקורות שלעיל חלוקים בשאלה כמה אובד בשלב השני, ומדוע, אבל השלב הזה מתרחש בתוך עזה, לא בשער הישראלי. בסרט אומרים קציני צה״ל שחמאס השתלט על שיירות סיוע ושרוב המחסנים היו בשליטתו, ומתארים לילות שבהם החלטות על מעברים, שיירות, תקיפות וחטופים חפפו זו לזו. זו העדות שלהם, מול המצלמה. העמידו אותה מול התיעוד שלעיל. בנז״א: הסיפור האמיתי אפשר לצפות בחינם ברשת, עם כתוביות באנגלית.