מטען נגד טנקים מתחת למיטת ילד: כך חמאס משתמש בבתים בעזה

מה המפקד מצא

דמיינו חדר ילדים בעזה. בובות דרדסים על השטיח. מיטה. עכשיו הרימו את המיטה. מתחתיה, מטען נגד טנקים.

את זה מתאר מפקד מילואים בנז״א: הסיפור האמיתי. הכוח שלו נכנס לבית אחרי שראה דגל של חמאס בחוץ. בחדר הילדים, הוא מספר, הם הרימו את המיטה ומצאו את המטען. בחדר ההורים, לדבריו, עמד ארגז של 30 פגזי מרגמה ליד עריסה של תינוק.

הוא לא מתאר את זה כחריג. לפי עדותו, זו השיטה של ארגון הטרור חמאס.

מי מדבר

נז״א: הסיפור האמיתי הוא סרט תעודה בעברית עם כתוביות באנגלית, שיצרו רועי דנינו, אריאל אברבוך וחגי גוטמן בשיתוף פעולה של מפקדים בכירים בצה״ל. הג'רוזלם פוסט כינה אותו סרט־נגד שמכוון לטענות שב-NAZA. הדוברים הם קצינים ישראלים שאומרים מה עשו ומה ראו. הקצינים צולמו בלילה על גגות תל אביב, גבם אל המצלמה, והם מזוהים לפי תפקיד ולא לפי שם. לצד דבריהם הסרט מציג תצלומים, צילומי וידאו ומסמכים שלדבריו אושרו לפרסום.

מה שהם מתארים חורג בהרבה מחדר שינה אחד. נשק ותשתיות בתוך מבנים אזרחיים: בתים, ובהם חדר ילדים, חצר של גן ילדים, מסגדים, בתי ספר ובית חולים. הם מזכירים בשמו את בית החולים שיפא. הם מתארים חדרים שהם מכנים מחנה אימונים של חמאס ומעבדת חומרי נפץ, ופיר מנהרה מתחת לעריסת ילד או מאחורי חדר.

התיעוד הפומבי אומר אותו דבר

אל תסתפקו במילה של הקצינים. בדקו אותה מול מה שפורסם הרבה לפני הסרט.

ב-21 בנובמבר 2023 תיעד מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית את צה״ל כאומר שלוחמיו מצאו מטמון נשק וטיל נגד טנקים שהוסתר מתחת למיטת ילד בבית אזרחי, ושנשק נמצא גם בחדרי ילדים בבתי מגורים מצפון לג'באליה. ב-6 בינואר 2024 תיעד אותו מכון את צה״ל כאומר שבבית פרטי באזור חאן יונס נמצאו כמויות גדולות של נשק ששימש את מחבלי חמאס, בחדר שינה לצד בובות ומשחקי ילדים. ב-10 בינואר 2024 דיווחה הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) שצה״ל מסר כי חיילים מצאו רובה שהוסתר מתחת למיטת ילד וכלי נשק נוספים בבתים אזרחיים, וכי התגלו מנהרת טרור ליד בית ספר ומשגר רקטות ליד גן ילדים בחאן יונס.

לא בית אחד, לא חטיבה אחת

בנובמבר 2023 מסר צה״ל שמפעל רחפנים של חמאס בבניין מגורים בצפון עזה כלל חומרי נפץ ותוכניות מבצעיות לצד חדר שינה של ילדים. ביולי 2024, במהלך סריקות בתל א-סולטאן ובשבורה ברפיח, מסר צה״ל שחטיבת השריון 401 איתרה פיר מנהרה, כמות גדולה של נשק ואמצעי ראיית לילה בתוך חדר שינה של ילדים בבניין אזרחי. בסוף אוגוסט 2024 תיעד מרכז מאיר עמית את צה״ל כאומר שכוחות בדיר אל-בלח מצאו נשק בחדר עם עריסה.

ב-11 באפריל 2025, כשכוחות צה״ל כיתרו את רפיח אחרי כיבוש ציר מורג, תיעד מרכז מאיר עמית את צה״ל כאומר שהתגלה פיר מנהרה במתחם ששימש בעבר גן ילדים, ושמנהרה בעומק של כעשרים מטרים, ששימשה נקודת היערכות לפיגועים וחוברה למנהרות אחרות, הושמדה. הסרט מתאר פיר מנהרה בחצר של גן ילדים ברפיח. אותו סוג של ממצא. משגר הרקטות ליד גן ילדים בחאן יונס מינואר 2024 עומד לצד העדות בסרט על ירי מסמוך לגן ילדים.

עיתונאים זרים שנכנסים לעזה עם צה״ל עושים זאת בליווי צבאי. חמאס אינו מעניק גישה מקבילה לרשת התת־קרקעית שלו. ובכל זאת, ההודעות הפומביות מתעדות מחסני נשק ופירים בחדרים שנבנו לילדים.

תורה ישנה

השיטה ותיקה מהמלחמה הזאת. הדוח של ישראל משנת 2009 על המבצע בעזה, שנשמר בספרייה היהודית הווירטואלית, תיאר את חמאס משגר רקטות מסמוך לבתי ספר, משתמש בבתי חולים כבסיסים, מאחסן נשק במסגדים וממלכד שכונות. סיכום מאוחר יותר של מחקר של מכון הנרי ג'קסון, שגם הוא מופיע באותה ספרייה, מתאר פירי מנהרות שהוסתרו במבנים אזרחיים ואפילו בחדרי שינה של ילדים.

חמאס מכחיש זה זמן רב שהוא משתמש באזרחים כמגן אנושי. אז מי שם את הטיל נגד טנקים מתחת למיטת הילד? צה״ל צילם אותו. זו אינה המצאה קולנועית.

החוק ברור. המשפט הבינלאומי המנהגי, כפי שהוא מוצג באותו דוח מ-2009, אוסר להשתמש בנוכחותם או בתנועתם של אזרחים כדי להפוך נקודות או אזורים לחסינים מפני פעולה צבאית, ובפרט כדי לסוכך על מטרות צבאיות מפני תקיפה. אותם כללים מחייבים כל צד, ככל האפשר, להימנע מהצבת מטרות צבאיות בתוך אזורים צפופי אוכלוסין או בסמוך להם. מכון וושינגטון טען שחמאס הפך מבנים אזרחיים לעמדות פיקוד, למחסני נשק, לעמדות לחימה ולאתרי שיגור רקטות, בחירה שמגדילה את הסיכון לאזרחים ואת המחיר המדיני של כל תקיפה ישראלית. לכן נטל ההוכחה אינו מוטל על המפקד. הוא מתאר שיטה שמוסדות אחרים כבר תיעדו.

מחבלים בבגדים אזרחיים

מרואיינים מספרים שמחבלי חמאס הסירו מדים ואפודים קרביים ונעו בין בניינים כמו אזרחים. באחת העדויות מחבל התחפש לחטוף. הם מספרים שמחבלים ירו ממקומות כמו גן ילדים, ומתארים קרב אחד כזה שבו נפצעו חמישה חיילים. הם מספרים שחטופים הוחזקו בתוך בתים אזרחיים. הנשק חיכה בבתים. המחבלים נעו בחוץ לבושים כאזרחים.

למה זה חשוב? כי עקרון ההבחנה, הליבה של המשפט ההומניטרי המנהגי, תלוי ביכולת להבחין בין אזרחים ללוחמים. מחבלים שנלחמים בלי סימני היכר מוחקים את הקו הזה בכוונה. מכון וושינגטון ציין שבזמן מלחמה, מחבלי חמאס שמציגים בימי שגרה הסוואה ונשק לובשים בדרך כלל בגדים אזרחיים, לפעמים אפילו בגדי נשים, והנשק מוסתר, וכך חיילי צה״ל נאלצים להחליט תחת אש אם לירות או להימנע. סיכום מכון הנרי ג'קסון רואה בלחימה בבגדים אזרחיים טקטיקה שמטשטשת את ההבדל בין לוחמים לאזרחים. אחסון תחמושת ליד עריסה הופך חדר אזרחי למטרה צבאית. את הבחירה הזאת עשה חמאס, לא החייל שמצא אותה.

הכללים שלפיהם לחמו

הקצינים מתארים צבא שפועל לפי הוראות פתיחה באש מחמירות. לדבריהם צה״ל נמנע מירי כשהיו אזרחים בשטח, גם בזמן הפסקת אש. תקיפה מחייבת אישור שתלוי בדרגה. מי שאינו חמוש אינו מטרה. במילותיהם: "כשיש ספק, לא יורים." לדבריהם אתרים רגישים כמו בתי ספר, בתי חולים, מסגדים ומרפאות סומנו, ואזרחים הוזהרו והתבקשו להתפנות.

המאשימים מצביעים על הנתונים של משרד הבריאות שבשליטת חמאס. הסיכומים האלה אינם מבחינים באופן אמין בין מחבלים לאזרחים, בעוד שישראל מפרסמת ספירות משלה של מחבלים שנהרגו. מבקרי המלחמה, ומבקרי הסרט הזה, טוענים שמספר ההרוגים הגבוה בקרב אזרחים מפריך את דברי הקצינים. הקצינים אומרים את ההפך: הצבת הנשק של חמאס בבתים ובבתי ספר היא שגורמת למוות הזה כשישראל תוקפת מטרות צבאיות. החוק אינו מתייחס לשתי הטענות האלה כשוות. צבא דמוקרטי שמכוון למחבלים, וארגון טרור שמאחסן פגזי מרגמה ליד עריסה, אינם אותו סוג של גורם, גם כשהתוצאה בשטח טרגית.

השורה התחתונה

הסרט חינמי, עם כתוביות באנגלית. צפו בעדות של המפקד על המיטה והעריסה. אחר כך הניחו אותה לצד הודעות צה״ל שתיעדו מרכז מאיר עמית ו-FDD: הטיל נגד טנקים מתחת למיטת ילד, הרובה מתחת למיטה בינואר 2024, הפיר במתחם גן הילדים ברפיח. השאלה אינה אם סרט שעונה ל-NAZA נוקט צד. השאלה היא אם השיטה שהוא מראה אמיתית. התיעוד הפומבי מצביע לאותו כיוון. צפו בו, ושלחו אותו למי ששמע רק את ההאשמה.