איך צה״ל מוצא חטופים בעזה, ואיפה חמאס הסתיר אותם

251 בני אדם

נתונים ישראליים שליקטה הספרייה היהודית הווירטואלית מראים איך הספירה גדלה ככל שהיקף מתקפת 7 באוקטובר 2023 התברר: מספר האנשים שנלקחו לעזה במהלכה ואחריה עלה מאומדנים מוקדמים של יותר מ־100, ל־242, ל־251. רובם היו אזרחים. חלקם חזרו הביתה בעסקאות חילופים שסוכמו במשא ומתן. חלקם חולצו במבצעים צבאיים. חלקם הוחזרו מתים. מספר קטן יותר נהרגו מאש ישראלית אחרי שכבר נחטפו. הרשימה הזו עוסקת בחילוצים הצבאיים שהקצינים בסרט מדברים עליהם. היא אינה רשימה מלאה של החטופים, ואינה עוסקת במשא ומתן לפרטיו.

איפה חמאס הסתיר אותם

צה״ל ושירות הביטחון הכללי, השב״כ, מתארים את איתור החטופים כעבודת מודיעין נגד השעון: המידע מתיישן. עזה בנויה בצפיפות ויושבת מעל מערכת מנהרות שארגון הטרור חמאס השתמש בה כדי להעביר מחבלים, נשק ושבויים. הקרן להגנת הדמוקרטיות תיעדה את טענתו של חמאס עצמו שהשבויים מוחזקים ״במקומות בטוחים ובמנהרות ההתנגדות״. חיפושים מאוחרים יותר של צה״ל מצאו חדרים תת־קרקעיים שהותאמו לשמש תאי כליאה, ובחלק מהמקרים שרידים. חטופים הוחזקו גם בדירות בין אזרחים, כשמחבלים שומרים עליהם בקרבת מקום. חמאס הציב את שבוייו ליד משפחות. כל חילוץ נאלץ להתחיל מהעובדה הזו.

איך נבנה חילוץ

זו שרשרת, לא פשיטה בודדת. השב״כ וכוח המשימה לחטופים של אגף המודיעין בצה״ל אוספים ומרעננים נתוני מיקום, גם מחקירות. כוחות מיוחדים, ולעיתים קרובות גם היחידה המשטרתית ללוחמה בטרור, ימ״מ, מבצעים את הכניסה. יחידות אוויר, קרקע ורפואה מאבטחות את החילוץ. חומר של צה״ל על מבצע ארנון אומר שקדמו לו שבועות רבים של איסוף מודיעין בידי השב״כ וכוח המשימה לחטופים, ושהמפקדים התייחסו אליו כאל משימה בסיכון גבוה המבוססת על מודיעין מדויק.

הקצינים בסרט מוסיפים כלל אחד, ואומרים אותו במפורש: אזורים שבהם עשויים היו עדיין להיות מוחזקים חטופים נסגרו לירי ולכניסה, גם כשנראו בהם מחבלי חמאס. צבא שמחזיק את האש כשהאויב מול עיניו, כי ייתכן שחטוף נמצא בקרבת מקום. זה החלק בסיפור שהמאשימים משמיטים.

החילוצים

החילוץ הצבאי הראשון של חטוף חי היה של אורי מגידיש, חיילת צה״ל שנחטפה ב־7 באוקטובר. FDD והליגה נגד השמצה מדווחים שכוחות ישראליים חילצו אותה ב־30 באוקטובר 2023, בימים הראשונים של התמרון הקרקעי.

ב־12 בפברואר 2024, במבצע שנקרא לימים ״יד הזהב״, חילצו כוחות ישראליים את פרננדו סימון מרמן, בן 60, ואת לואיס הר, בן 70, שנחטפו מקיבוץ ניר יצחק. FDD דיווחה שהמבצע המשותף התקיים ברפיח, ושהשניים הוחזקו בבניין אזרחי. תת־אלוף דניאל הגרי כינה אותו ״מבצע חילוץ מורכב תחת אש בלב רפיח, על בסיס מודיעין רגיש ואיכותי במיוחד של אגף המודיעין ושל שירות הביטחון הכללי״.

ב־8 ביוני 2024 חילץ מבצע ארנון ארבעה אזרחים שנחטפו ממסיבת נובה: נועה ארגמני, בת 25, אלמוג מאיר ג'אן, בן 21, אנדריי קוזלוב, בן 27, ושלומי זיו, בן 40. צה״ל, כפי שציטטה FDD, אמר שהם חולצו משני בניינים נפרדים בנוסייראת בפשיטה באור יום של צה״ל, השב״כ והימ״מ, והועברו למרכז הרפואי שיבא. לפי הודעות צה״ל שדיווחה עליהן FDD, ארגמני הוחזקה בבניין אזרחי אחד ושלושת הגברים בבניין אחר; עבדאללה אלג'מאל, שצה״ל תיאר כמחבל חמאס, החזיק את שלושת הגברים בבית משפחתו; והחטופים הוחזקו בתוך אזור מאוכלס בצפיפות. צוות הקרב של חטיבת הצנחנים העביר את הכוח לנקודת נחיתת מסוקים תחת אש. המבצע נקרא על שם פקד ארנון זמורה מהימ״מ, שנפצע קשה במהלך הכניסה ומת מאוחר יותר.

ב־27 באוגוסט 2024 הודיעו צה״ל והשב״כ על חילוצו של קאיד פרחאן אלקאדי, בן 52, מרהט, עיר בדואית בנגב, במבצע מורכב בדרום עזה בהשתתפות שייטת 13, חטיבה 401, לוחמי יחידת יהלום ואוגדה 162. FDD דיווחה שלפי התקשורת הישראלית הוא נמצא במנהרה שבה, כפי הנראה, נטשו אותו שוביו. הגרי אמר שמצבו יציב. הספרייה היהודית הווירטואלית רשמה שהוא היה החטוף החי הראשון שחולץ ממנהרה. לוחמים מצאו מאוחר יותר שישה חטופים אחרים שנרצחו במנהרה סמוכה. אחרי שאלקאדי נמצא, אמר הגרי, הונחו הכוחות לפעול בזהירות רבה עוד יותר משום שייתכן שחטופים נוספים נמצאים באזור, ולכוחות לא היה מידע על המיקום המדויק של השישה.

עסקאות, כישלונות והסיכון שחמאס יצר

רוב החטופים החיים שחזרו הביתה ב־2023 חזרו בהפסקה בלחימה, לא בפשיטות. הליגה נגד השמצה רושמת שבמהלך ההפסקה בנובמבר 2023 שוחררו 105 חטופים בכמה שלבים, תמורת שחרור של כ־240 אסירים ערבים בידי ישראל. קצינים בסרט אומרים שהחיפוש הצבאי נמשך בזמן שהשיחות האלה התנהלו. קצין רפואה בסרט מתאר גם תרופות שנשלחו לחטופים.

לא כל מפגש הסתיים בחילוץ חי, וישראל עצמה אומרת זאת. ב־15 בדצמבר 2023 אמר צה״ל שכוחות בשג'אעייה זיהו בטעות שלושה חטופים ישראלים כאיום והרגו אותם. הספרייה היהודית הווירטואלית רושמת שהשלושה יצאו מבניין בלי חולצות, שאחד מהם נשא בד לבן, ושצה״ל קבע שהחיילים לא פעלו לפי הוראות הפתיחה באש. FDD זיהתה שניים מהם כיותם חיים וסאמר טלאלקה; המכון למחקרי ביטחון לאומי מציין את השלישי כאלון שמריז. צבא שמודיע על טעות קטלנית שלו אינו מסתיר את הרישום שלו. חטופים אחרים הוחזרו מתים ממנהרות אחרי שחמאס כבר רצח אותם.

הפשיטה בנוסייראת היא השנויה ביותר במחלוקת מבין החילוצים החיים. הספרייה היהודית הווירטואלית רושמת שמשרד הבריאות שמפעיל חמאס טען שמאות אזרחים נהרגו במהלך המבצע. ישראל הודתה שאנשים נהרגו, משום שהחטופים הוחזקו באזור אזרחי מאוכלס בצפיפות ומשום שהמחלצים נפתחה עליהם אש מהבתים ומהרחובות שמסביב. ישראל לא פרסמה רשימה שמית שמפרידה בין מחבלים לאזרחים, ומספר ההרוגים בירי החיפוי נותר שנוי במחלוקת. הזירה עצמה אינה שנויה במחלוקת. החזקת משתתפי מסיבה חטופים בדירות משפחתיות במחנה צפוף היא שיטה שמעבירה את הסיכון לכל מי שגר סביבם, וחמאס בחר בה.

מי הציב את החטופים שם

התיאורים האלה באים בעיקר מצה״ל, מהשב״כ, מגורמים ישראליים ומהקצינים בסרט, שמופיעים כשגבם אל המצלמה ומזוהים לפי תפקידם. חמאס, וכמה ארגונים הומניטריים, מתארים את אותן פשיטות כחסרות הבחנה ומדגישים את ההרוגים בעזה. האימות העצמאי בתוך עזה במהלך הלחימה היה מוגבל. הרישום כולל גם חטופים שמעולם לא נמצאו בחיים, והודאות ישראליות בטעויות קטלניות. מה שהוא מראה הוא השיטה שישראל אומרת שפעלה לפיה: מודיעין מדויק, כניסה של כוחות מיוחדים, והימנעות מירי על מקומות חשודים כמקומות החזקה. היא לא תמיד הצליחה, והיא לא הייתה נטולת מחיר עבור האנשים שגרו ליד השובים. אבל השובים הם שהציבו את החטופים שם. שמעו זאת מהקצינים בנז״א: הסיפור האמיתי.