מי נכנס דרך הגדר אחרי חמאס ב־7 באוקטובר

הגדר נפתחה בכוונה

הטבח של 7 באוקטובר 2023 לא היה נהירה ספונטנית אל הגבול. הוא תוכנן. הוא החל בשעות הבוקר המוקדמות, בשבת שחלה בשמחת תורה, במטח רקטות ובתקיפה של חמאס ושל ארגוני טרור בני ברית, שהשתמשו בחומרי נפץ, בכלי רכב, באופנועים, במצנחי רחיפה ובמקומות אחדים גם בסירות כדי לפרוץ את מכשול עזה ולהגיע ליישובים אזרחיים, לפסטיבל מוזיקה ולמוצבי צבא. תחקיר צה״ל על קיבוץ בארי תזמן את תנועתם הראשונה של המחבלים מעזה לעבר היישוב בין 6:30 ל־6:45 בבוקר. עד סוף היום נפרץ הגבול ב־119 נקודות. לקטים של התיעוד הישראלי והפרלמנטרי הבריטי מעמידים את מחיר היום על לפחות 1,200 נרצחים, יותר מ־4,000 פצועים ו־251 בני אדם שנלקחו לעזה.

ואז מגיעה השאלה שרוב הוויכוח הציבורי מטשטש: מי נכנס דרך הפרצות האלה אחרי יחידות המחבלים הראשונות? תיעוד ישראלי מ־8 באוקטובר 2023 תיאר מחבלים שנוהרים דרך פרצות שנפתחו בפיצוצים ובדחפורים וממשיכים להיכנס ככל שהבוקר נמשך; הם הסתערו על יישובים, רצחו תושבים, הציתו מבנים ובמקרים אחדים גנבו כל מה שיכלו לשאת. תמונות וסרטונים מאותו בוקר מראים אנשים בצד הישראלי של הגדר אחרי שהמחבלים כבר היו בפנים. התמונות לבדן אינן מראות מי היה מחבל מאומן ומי לא. הן כן מראות שבפרצה השתמשו הרבה יותר אנשים מכוח קומנדו קטן.

לקט ישראלי מאוחר יותר מתאר שלושה גלים מצטברים, לא פשיטה אחת: כ־1,200 קומנדו של חמאס בחצי השעה הראשונה; אחר כך, בערך בין 7 ל־9 בבוקר, כ־2,000 מחבלים נוספים, כולל אנשי ארגונים אחרים; ואחר כך המון אזרחי, שלפי אותו תיאור הוסת על ידי המפקד הצבאי של חמאס. זה מתאר מי הגיע. זה אינו מפקד של כל אדם שעבר דרך פרצה בגדר.

איך נבנו המספרים, והיכן הם נעצרים

דיווחים ישראליים וזרים מוקדמים דיברו על כ־3,000 מסתננים, שתוארו לעתים כמחבלים וכמה אזרחים. אחר כך חקירה של צה״ל, כפי שסיכמה אותה הספרייה היהודית הווירטואלית, מנתה כ־6,000 אנשים מעזה בתוך ישראל, כמעט פי שניים מהמספר הציבורי הקודם, דרך 119 פרצות ולא דרך המספר הקטן יותר של פרצות שצוטט קודם. מתוך 6,000 אלה זוהו כ־3,800 כנוח׳בה, כוחות התקיפה של חמאס, יחד עם חברים אחרים בגדודי עז א־דין אל־קסאם. 2,200 נוספים תוארו כערבים מעזה, “כולל גם מחבלים וגם בוזזים.” Fox News, בהסתמך על הערכת צה״ל מאוגוסט 2024, השתמש באותם נתונים של 6,000 ו“יותר מ־3,800” נוח׳בה, וכינה את כל הכוח “מחבלים.” הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League) כתבה על כ־6,000 “מחבלי חמאס ומחבלים אחרים.” סקירה של קבוצה פרלמנטרית כלל־מפלגתית בבריטניה (All-Party Parliamentary Group), שגם היא מובאת בספרייה היהודית הווירטואלית, השתמשה באותה חלוקה: 3,800 מחבלי נוח׳בה וקסאם, שנתמכו על ידי 2,200 פרטים מארגוני טרור אחרים, כולל הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, “ואזרחים מעזה.”

הביטוי האחרון הזה הוא הציר, וקל לקרוא אותו לא נכון. החקירה, כפי שפורסמה בסיכומים האלה, לא בודדה מספר של אזרחים לא חמושים. היא קיבצה מחבלים אחרים יחד עם אנשים שסווגו כבוזזים, או עם אזרחים מעזה שהצטרפו לתקיפה. באוקטובר 2026 עדיין דיבר שר הביטחון ישראל כ״ץ, כשהציג נתונים של אמ״ן, על כ־6,000 “מחבלים שפלשו לישראל,” שכ־4,000 מהם חוסלו עד אז; הערכות קודמות של צה״ל העמידו את כוח הפלישה על כ־5,600. נתון ה־6,000 הוא סדר גודל צבאי שנע בעיתונות, לא מפקד שורה אחר שורה. קראו אותו כך, ושלושה דברים עומדים: הרבה יותר אנשים חצו מכפי שהעריכו ביום הראשון, רוב המזוהים היו כוח העילית של חמאס, ויתרה גדולה ערבבה מחבלים אחרים עם אנשים שבאו לגנוב.

סרטונים ממקורות גלויים, שפרסמו מאוחר יותר חוקרים ושדווחו ב־Washington Free Beacon, מגיעים לאותה מסקנה מחומר אחר. קטעים מקיבוץ בארי מראים מחבלי חמאס לוקחים נשים וילדים באיום נשק, ולפחות גבר אחד בבגדים אזרחיים כופת את ידיה של אישה ישראלית; החוקרים אמרו שהיא נרצחה אחרי הצילום. הצילומים אינם נותנים סך נפרד לבוזזים אזרחיים. הם כן מראים שאנשים שלא לבשו מדי חמאס השתתפו בתקיפה.

מה מראים תחקירי היישובים

תחקירי היישובים של צה״ל, שהוצגו לשורדים ואחר כך סוכמו באנגלית, מדויקים לגבי מקומות ופחות מדויקים לגבי זהותו של כל אדם.

קיבוץ ניר עוז, הסמוך לגבול, הוא מהמקרים הקשים ביותר. CNN, בהסתמך על נרי שוטן מקרן השיקום של התנועה הקיבוצית, דיווחה שמתוך 420 תושבים, 47 נרצחו ו־76 נחטפו, ו־93 בתים נהרסו, ורק שישה נותרו בלי נזק. תושב שהסתתר בממ״ד אמר ל־CNN שעד 7:50 בבוקר הבין ש“אין כוחות.” הספרייה היהודית הווירטואלית תיעדה שהקרב שם נמשך כשמונה שעות; תושבת, לוטוס להב, אמרה ל־New York Times שכ־350 עד 400 איש היו במקום כשהתקיפה החלה, ורק כ־200 נשארו כשהסתיימה. הסקירה הפרלמנטרית הבריטית קבעה שבניר עוז היו הכי הרבה חטיפות, 75 איש שנלקחו כבני ערובה לצד שבע גופות חטופות, ושיישובי עוטף עזה הותקפו על ידי חמאס, ארגוני טרור אחרים ואזרחים מעזה, שהרסו בתים, ביצעו זוועות, בזזו באופן שיטתי והציתו נכסים. בתחקירים קשורים, לשון הצבא דיברה על מחבלים. סיכומים אחרים של אותם אירועים השתמשו ב“פלסטינים” או ב“אזרחים עזתים,” מילים רחבות יותר שיכולות לכלול אנשים מחוץ לכל יחידה צבאית. להבדל יש משמעות, ושום רשימה שמית עוד לא סגרה אותו.

במקומות אחרים הדפוס חוזר: מכה ראשונה מאורגנת, ואחריה שעות שבהן הגדר עומדת פרוצה. במוצב נחל עוז, לפי סיכום של BICOM לחקירת צה״ל שליקטה הספרייה היהודית הווירטואלית, כ־65 מחבלי נוח׳בה של חמאס חדרו מעט אחרי 7 בבוקר; גל שני הגיע בסביבות 9 בבוקר, והחטיפות מהמוצב החלו בסביבות 10 בבוקר. בכפר עזה תיעד אותו לקט כ־100 מסתננים, “גם מחבלי חמאס וגם עזתים אחרים,” כשרוב התושבים נרצחו בשעה הראשונה, אחר כך גל שני, וכ־250 עד 300 מחבלים לפי הערכה שהיו חופשיים לרצוח ולחטוף עד שכוחות צבא גדולים יותר הגיעו אחרי הצהריים. בבארי מצא תחקיר צה״ל שכ־340 מחבלים חדרו, כולל כ־100 מנוח׳בה, שביצעו טבח, חטיפות, ביזה ופשעים אחרים; 101 אזרחים נרצחו ו־30 חטופים נלקחו מהקיבוץ, בזמן שכיתת הכוננות האזרחית החזיקה קו במשך שעות והצבא התקשה לגבש תמונה ברורה עד אחר הצהריים. במעבר ארז מצאה חקירת צה״ל יחידת עילית ראשונה של נוח׳בה, ואחריה גל גדול יותר של מחבלי חמאס, הג׳יהאד האסלאמי ומחבלים שאינם משויכים; אחרי שהגל הראשון שכך, הגיע בסביבות 10:30 בבוקר גל שני של כ־100 מחבלים, שבזזו ושרפו את המקום במשך שעות. אף אחד מהדוחות האלה, בגרסאות האנגליות הזמינות, אינו מפריד בין נוח׳בה, ארגונים אחרים ואזרחים בכל פתח. כולם מראים את אותו דבר: ברגע שהמכשול נפל והצבא איחר, יישובים ישראליים עמדו פרוצים במשך שעות.

החטיפה הייתה התוכנית. הגניבה באה איתה.

לקיחת בני ערובה הייתה מטרת מלחמה של ארגוני הטרור, לא תוצר לוואי של ביזה. הליגה נגד השמצה, לקט החטופים של הספרייה היהודית הווירטואלית והסקירה הפרלמנטרית הבריטית קובעים כולם ש־251 בני אדם נלקחו לעזה. המספרים האלה מתארים את הפשע. הם אינם אומרים כמה מהחוטפים היו חמאס, כמה השתייכו לארגונים אחרים, וכמה היו גברים לא משויכים שתפסו אדם משום שהגדר הייתה פתוחה.

דיווחים ישראליים וכמה בעלי תפקידים מקומיים אומרים שאנשים מחוץ לגל הקומנדו הראשון השתתפו ברציחות ובהעברת שבויים. הספרייה היהודית הווירטואלית מתעדת את סאלח אל־עארורי, מפקד בגדודי עז א־דין אל־קסאם, מכחיש מאוחר יותר שחמאס עצמו ביצע את הזוועות וטוען שאחרי שאוגדת עזה “התפרקה,” “אנשים מהרצועה נכנסו” ואנשים נהרגו. גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר ל־Washington Free Beacon ש“הגל השני של הערבים שנכנסו לארץ היה אכזרי בדיוק כמו המחבלים של הגל הראשון,” וש“לא רק חמאס בא לטבוח בנו.” קראו את אל־עארורי בזהירות. דבריו מודים שההנהגה של חמאס עצמה ראתה זרם המשך. הם אינם הכחשה אמינה של תפקידו המרכזי של חמאס: תקיפת הנוח׳בה, המפות, הצילום והחטופים שנלקחו לעזה מתועדים בתחקירי צה״ל, במצלמות של התוקפים עצמם ובסרטונים מאוחרים יותר מבארי. הוא מנסה להעביר את הגופות להמון. ההמון אינו מוחק את שרשרת הפיקוד. הוא נכנס דרך חור שחמאס פתח.

לגבי הביזה, הראיות חזקות יותר מאשר לספירת חוטפים אזרחיים וחלשות יותר מכל מספר עגול. בתים בעוטף עזה רוקנו. בנק ישראל אמר שנעשה שימוש לרעה בכרטיסי אשראי ובפרטי חשבונות בנק שנלקחו מהקורבנות. תחקיר בארי מנה את הביזה בין פשעיהם של 340 התוקפים. הסקירה הפרלמנטרית תיעדה ביזה שיטתית בכל העוטף. חקירות ישראליות של ניר עוז ושל קיבוצים אחרים מתארות בתים שנפגעו או רוקנו בהיקף שחורג בהרבה מכל מה שכוח פשיטה קטן היה צריך למשימה צבאית. מה שלא הוכח, ואנחנו אומרים זאת במפורש, הוא חלק מדויק כלשהו של הרכוש הגנוב או של החטופים שמיוחס לאזרחים בלבד. חלק מהגברים בבגדים אזרחיים היו מחבלים. חלק מהאנשים הלא חמושים היו גנבים. חלק עשו את שניהם. המקורות עוד לא מיינו אותם.

שני סיפורים כוזבים, והתיעוד שביניהם

חמאס תכנן והוביל טבח באזרחים. ארגוני טרור אחרים מעזה הצטרפו אליו. ברגע שהגדר נפתחה, עוד אנשים מעזה עברו בה ברגל או ברכב: גברים שרצחו וחטפו, וגברים, ולפי כמה עדויות גם אנשים לא חמושים, שגנבו. ההערכות הצבאיות הישראליות לגבי סך כל מי שחצו עלו מכ־3,000 לכ־6,000; הפילוחים שפורסמו עדיין מקבצים מחבלים אחרים יחד עם בוזזים, במקום לבודד אזרחים. תחקירי היישובים מראים שעות של שטח לא מוגן, שבהן כל מי שהגיע לפרצה יכול היה להיכנס לבית.

זה מספיק כדי להשליך שני סיפורים כוזבים. האחד אומר שהיו שם רק קומץ מומחים של חמאס. השני אומר ש“עזה” כולה, כלומר שני מיליון בני אדם, הסתערה על ישראל. אף אחד מהם אינו שורד את התיעוד. צבא טרור פוצץ חור בגבול, ודרך החור הזה נכנסו המחבלים שלו ומסה קטנה יותר, שנספרה גרוע, של אנשים שהתייחסו לבתים ישראליים כאל טרף. הקבוצה הראשונה מזוהה בחומר של צה״ל. השנייה אמיתית, נראית במצלמה, ובמספרים הרשמיים עדיין מעורבבת עם מחבלים אחרים ולא נספרת בפני עצמה.

אז כשמישהו אומר לכם ש־7 באוקטובר היה כמה מחבלים בודדים, או שזו הייתה עזה כולה, בקשו את הספירה שלו. ואז הראו לו את זו.

שמעו את הקצינים שנלחמו במלחמה שבאה אחריו בסרט. ואז קראו על הבוקר שבו הגדר כשלה ב־7 באוקטובר ועל מה שתיעדו החוקרים מזוועות חמאס ב־7 באוקטובר.