השב״כ, המוסד וצה״ל: מי עושה מה?

בחדשות מופיעים לעיתים שלושת הגופים באותו משפט: השב״כ, המוסד וצה״ל ביצעו מבצע יחד. אלה גופים נפרדים, עם חוקים, בוסים ותפקידים נפרדים. בקצרה: השב״כ שומר מפני איומים בתוך ישראל וביהודה ושומרון ובעזה, המוסד פועל בחו״ל, וצה״ל הוא הצבא.

השב״כ: ביטחון בבית

השב״כ נקרא גם שב״כ, מהשם העברי שירות הביטחון הכללי. באנגלית הוא נקרא גם GSS או Israel Security Agency, ISA. כל אלה הם אותו גוף.

עבודתו מוגדרת בחוק ציבורי, חוק שירות הביטחון הכללי משנת 2002. החוק מגדיר את משימתו לפי האיום ולא לפי מקום על המפה: הגנה על המדינה ועל מוסדותיה הדמוקרטיים מפני "טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות המדינה". הוא מגן גם על אנשים ומתקנים שהממשלה בוחרת בהם, ולפי בריטניקה אלה כוללים את שגרירויות ישראל.

השירות עצמו כותב באתרו שהוא פועל ביהודה ושומרון, בעזה ובגולן מאז 1967. למשל, במרץ 2026 דיווח השירות על סיכול חוליית טרור הקשורה לחמאס ביהודה ושומרון, בשיתוף צה״ל והמשטרה.

החוק מעמיד אותו תחת הממשלה, כשראש הממשלה אחראי עליו מטעמה, ואוסר להטיל עליו משימה "לקידום אינטרסים מפלגתיים". ועדת משנה של הכנסת מפקחת עליו.

המוסד: פעולות בחו״ל

השם המלא של המוסד הוא המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; "מוסד" פירושו פשוט מוסד. בריטניקה מסכמת את תפקידו כ"איסוף מודיעין זר, ניתוח מודיעין ופעולות סמויות".

מנהלו כפוף ישירות לראש הממשלה, ולא לצבא או לשר הביטחון. בניגוד לשב״כ, דווח שהוא פועל ללא חוק משלו: ב-2021 כתב הג׳רוזלם פוסט שהמוסד הוא גוף הביטחון הישראלי היחיד שאין עליו חוק פרלמנטרי רלוונטי, ושהוא פועל בעיקר על פי צווים מנהליים של ראשי ממשלה.

צה״ל: הצבא, והמודיעין הצבאי

צבא ההגנה לישראל (צה״ל) הוא צבא המדינה, עם כוחות יבשה, אוויר וים. חוק יסוד: הצבא מעמיד אותו תחת הממשלה, כששר הביטחון אחראי עליו מטעמה והרמטכ״ל הוא המפקד הבכיר. אותו חוק אוסר על כל כוח חמוש אחר, אלא במידה שהחוק מתיר.

כאן מתחילה טעות נפוצה, כי לצה״ל יש מודיעין משלו. אגף המודיעין, הידוע כאמ״ן, הוא גוף המודיעין המרכזי של צה״ל. יחידה 8200, יחידת האיתות שמופיעה לעיתים קרובות בחדשות, היא חלק ממנו. בריטניקה סופרת את אמ״ן, את המוסד ואת השב״כ כשלושת ארגוני המודיעין הגדולים של ישראל. מפקדי צה״ל ששירתו בעזה מתארים את המלחמה ההיא בנז״א: הסיפור האמיתי.

איך הם עובדים יחד

הדרך הברורה ביותר לראות את חלוקת העבודה היא בפעולות אמיתיות.

בחילוץ ארבעה חטופים בנוסירת ב-8 ביוני 2024, ynet דיווח על שבועות של איסוף מודיעין של השב״כ ומטה החטופים, עם לוחמי ימ״ם של המשטרה וכוחות השב״כ בשטח, וכוחות צה״ל שהוציאו את החטופים. קראו עוד על איך צה״ל מוצא חטופים.

התקיפה ב-13 ביולי 2024 על מוחמד דיף, ראש הזרוע הטרורית של חמאס, תוארה על ידי צה״ל כמבוססת על מודיעין משותף של צה״ל והשב״כ, ובוצעה על ידי מטוסי חיל האוויר.

במאי 2025 הודיעו המוסד וצה״ל יחד על איתור והשבת גופתו של צבי פלדמן מסוריה, חייל שנעדר 43 שנה. ואחרי מערכת יוני 2025 נגד איראן, ראש המוסד זיכה את "שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין צה״ל, שהוביל את המערכה, לבין המוסד".

ארבע טעויות נפוצות

השב״כ אינו חלק מצה״ל. שניהם עובדים יחד, אך האחד כפוף לראש הממשלה והשני לשר הביטחון.

השב״כ אינו המוסד. האחד עוסק בעיקר באיומים בבית, ביהודה ושומרון ובעזה. השני פועל בחו״ל.

אמ״ן ויחידה 8200 אינם גופים נפרדים. הם חלק מצה״ל.

ימ״ם אינו אף אחד מהם. הוא יחידה למאבק בטרור של המשטרה.

7 באוקטובר: מה הבדיקות שלהם מצאו

טבח 7 באוקטובר בחן את כל זה, וכל גוף בדק את חלקו.

החקירה של צה״ל, שפורסמה ב-27 בפברואר 2025, קבעה כי הוא "נכשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל". לפי דיווחי עיתונות על ממצאיה, תפיסת המתקפה של חמאס הייתה ידועה למודיעין מ-2018 והוערכה כבלתי ישימה. ועדה בראשות תת-אלוף (במיל׳) סמי תורג׳מן בחנה 25 מהבדיקות הללו בנובמבר 2025, ומצאה ששניים מתוך שלושה לא שלמות או לא מספקות. היא קבעה שאמ״ן לא זיהה איך יכולות חמאס התפתחו, ולא נתן התרעה מוקדמת.

החקירה של השב״כ, שפורסמה ב-4 במרץ 2025, קבעה שהשירות לא נתן התרעה, ושניתן היה למנוע את המתקפה אילו פעל אחרת. היא הצביעה גם על חלוקת אחריות לא ברורה עם צה״ל בשאלה מי צריך להזהיר מפני מלחמה, ועל מדיניות ממשלתית של שתיקה בעזה, שלדבריה איפשרה לחמאס לבנות את כוחותיו. הטיימס אוף ישראל כתב שהדוח הסיט בעיקר את האשמה, ולשכת ראש הממשלה תקפה אותו.

בנובמבר 2025 איתר מבקר המדינה את הכישלון להיעדר דוקטרינת ביטחון לאומי מאושרת, וביקורתו הרחבה על 7 באוקטובר נמשכת. נכון לאמצע אוקטובר 2026 לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. האופן שבו יש לחקור את הכישלון נותר מחלוקת פוליטית בישראל.