# למה שני הסרטים נקראים נז״א: זה אומר נזק אגבי

נז״א הוא עברית צה״לית יומיומית לנזק אגבי. סרט אחד הופך את המילה להאשמה. הסרט שלנו מראה אותה כגבול המשפטי שבתוכו דמוקרטיה נלחמת.

## עיקרי הדברים

- NAZA (נז״א) הוא קיצור צבאי ישראלי של נזק אגבי (nezek agavi): פגיעה לא מכוונת שצפויה מעבר ליעד צבאי (The Free Press; New York Times).
- NAZA של יובל אברהם ורחל שור, סרט בן 80 דקות שבנוי על 24 ראיונות בזהות מוסתרת, הוקרן בבכורה בוונציה ב־10 בספטמבר 2026 וזכה בפרס חבר השופטים המיוחד. הצבא הישראלי אמר שלא ניתן לאמת את הזהויות (New York Times; The Free Press).
- נז״א: הסיפור האמיתי הוא סרט־נגד עצמאי מאוחר יותר, שה־Jerusalem Post תיאר כמכוון להפריך את טענות הסרט התיעודי מוונציה (Jerusalem Post).
- לפי דיני העימות המזוין, פגיעה אגבית באזרחים נבחנת לפי עקרונות ההבחנה והמידתיות. נזק אגבי צפוי אינו הוכחה לכך שאזרחים היו מטרת התקיפה (Jewish Virtual Library; American Jewish Committee).

## ראשי תיבות צבאיים, לא האשמה

התחילו מהמילה. בעברית הצבאית הישראלית, נז״א הוא הקיצור היומיומי של נזק אגבי (nezek agavi), המונח המקובל לנזק נלווה או אגבי. אף אחד לא המציא אותו בשביל כרזה. The Free Press ניסח זאת בפשטות: שם הסרט מוונציה "הוא ראשי תיבות צבאיים ישראליים שנגזרו מ־nezek agavi, נזק אגבי בעברית." ה־New York Times הביא את אותו מקור, וכתב ש־"NAZA" הוא "ראשי תיבות בעברית של nezek agavi, או נזק אגבי."

זו לשון מטה רגילה. העברית מסמנת ראשי תיבות בגרשיים, אותה מוסכמה שהופכת את צבא הגנה לישראל לצה״ל. קצינים אומרים "נז״א" כמו שצבאות דוברי אנגלית אומרים "collateral damage estimate". המילה נותנת שם לבעיה שכל צבא מקצועי חייב למדוד: כשתוקפים יעד צבאי חוקי, עדיין עשויה להיות צפויה פגיעה מסוימת באזרחים או באובייקטים אזרחיים.

מה החוק אומר על הפגיעה הזאת? המסמכים המשפטיים של ישראל, השמורים בארכיון הספרייה היהודית הווירטואלית, מנסחים מחדש את הכלל המנהגי: תקיפות אסורות כשהן "צפויות לפגוע באזרחים באופן מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי", עקרון המידתיות. אותם מסמכים מפורשים גם לגבי מה שעקרון ההבחנה אינו דורש. הוא "עוסק רק בפגיעה מכוונת באזרחים, לא בפגיעה אגבית באזרחים במהלך תקיפה של יעדים צבאיים לגיטימיים." חישוב נז״א הוא הדרך שבה מפקד מיישם את הכללים האלה. הוא אינו ראיה לכך שהאזרחים היו המטרה.

חביב רטיג גור אמר את הדברים כשדיבר על הסרט מוונציה. "הערכת הנפגעים האזרחיים של תקיפה עתידית לפני שפוקדים עליה היא חובה לפי המשפט הבינלאומי," אמר. "זה חלק מהדרך שבה שופטים מידתיות." להתייחס להערכה הזאת כהוכחה שהמטרה הייתה הריגת אזרחים, הוסיף, זה "לא רק שגוי", כי החישוב הוא "ראיה לכך שהם עשו את החישובים הנדרשים כדי לנהל מלחמה באופן מוסרי."

לאף אחד אין בעלות על קיצור צבאי שנמצא בשימוש. הוא מופיע בתדריכים, בייעוץ משפטי ובתחקירים, כי צה״ל, כמו צבאות מערביים אחרים, חייב להבחין בין לוחמים לאזרחים ולשקול פגיעה אגבית. שימוש ראשון במילה בקטלוג של פסטיבל אינו הופך אותה לרכושו של אף אחד.

## הסרט שהפך את המילה לכתב אישום

את NAZA כתבו וביימו יובל אברהם ורחל שור. The Free Press דיווח שהסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ונציה ב־10 בספטמבר 2026 וזכה בפרס חבר השופטים המיוחד. Fox News מיקם את הבכורה בפסטיבל ונציה ה־83. ה־New York Times ו־Breitbart תיארו שניהם סרט בן 80 דקות. ה־Times כתב שהוא "מורכב מראיונות עם 24 אנשים שמתוארים כקציני מודיעין וחיילים ישראלים" אשר, לפי התקציר של הסרט עצמו, חושפים "את המערכות שמאחורי ההרג ההמוני המחושב של ישראל באזרחים פלסטינים בעזה." אף אחד מהדוברים האלה אינו מזוהה. גם התוכנית Fresh Air של NPR דיווחה על שני תריסרים של ראיונות אנונימיים, שצולמו בלילה על גגות תל אביב, עם מראה וקול משובשים. אלה הטענות של יוצרי הסרט ושל הפסטיבל. שום בית משפט לא קבע אותן.

על מי מוטל כאן נטל ההוכחה? על המאשים. והצבא הישראלי, שלפי ה־Times ראה רק קטעים, "תקף בחריפות את הסרט התיעודי על כך שהוא מציג עדויות אנונימיות 'של אנשים שאת זהותם לא ניתן לאמת'." הוא הכחיש האשמה ספציפית שלפיה אושרה תקיפה עם כ־500 הרוגים אזרחים צפויים, ואמר שהוא "מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה בעזה שבה היה צפוי שייהרגו 500 אזרחים או מספר קרוב לזה", ושהוא "פעל בהתאם למשפט הבינלאומי." ה־Times הוסיף שהצבא ופרשנים ישראלים האשימו את הסרט בהתעלמות מהאסטרטגיה של חמאס להטמיע מחבלים ותשתיות בין אזרחים. בדיווח נפרד כתב ה־Jerusalem Post שצה״ל "דוחה את טענות NAZA שבינה מלאכותית מניעה את בחירת המטרות בעזה", ושבפועל "קצינים צבאיים ומשפטיים מיומנים מקבלים את החלטות התקיפה ומעריכים את הפגיעה באזרחים."

בנושא הבינה המלאכותית, תא״ל (מיל׳) יעקב נגל אמר את אותו הדבר במאמר ב־Jerusalem Post שפורסם מחדש על ידי הקרן להגנת הדמוקרטיות. "פקודות ונהלים צבאיים אוסרים במפורש להסתמך אך ורק על יישומי בינה מלאכותית במצבים שכרוכים בחיי אדם בלי מעורבות אנושית," כתב. "אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית אינם מקבלים החלטות לצאת לתקיפה." את ההחלטות האלה מקבלים אנשי צוות מוסמכים "תחת פיקוח משפטי הדוק". נז״א אינו שם של מערכת בינה מלאכותית. זה שמה של בעיית הנזק האגבי שאותם בני אדם חייבים למדוד.

## הסרט שהחזיר את המילה

[נז״א: הסיפור האמיתי](https://nazadocumentary.com/he/film) עונה באותו מגרש. ב־2 באוקטובר 2026 דיווח ה־Jerusalem Post ש"סרט־נגד בשם 'NAZA: The Real Story' מכוון ישירות להפריך את הטענות שהועלו בסרט התיעודי 'NAZA'." פרסומים אחרים באותו שבוע תיארו אותו כסרט תעודה ישראלי חדש שמוצג כתיעוד של המלחמה נגד ארגון הטרור חמאס בעזה. עד אמצע ספטמבר הסרט מוונציה כבר הוקרן בבכורה, זכה בפרס וזכה לסיקור נרחב. התשובה הייתה ברשת עד 20 בספטמבר.

אז שני הסרטים עוסקים בנז״א. אחד מתייחס לראשי התיבות כשם של פשע. השני מתייחס אליהם כפי שהם: הגבול המשפטי שבתוכו דמוקרטיה נלחמה בארגון טרור שמסתתר בין אזרחים. אפשר להעדיף כל אחת מהקריאות. אי אפשר להעמיד פנים שהמילה העברית הומצאה בוונציה.

## "שם חטוף"? הסתכלו על השם

אחרי שהתשובה הופיעה, כמה מבקרים כינו את השם הזהה חטיפה, שנועדה למשוך תשומת לב או לקבור את הסרט מוונציה. קראו לזה בחירה פולמוסית אם תרצו. זה אינו הסתרה.

שם שנועד להסתיר יצירה אחרת לא היה מוסיף את המילים "הסיפור האמיתי". המילים האלה מכריזות על מחלוקת. הן אומרות למנוע חיפוש, לעיתונאי ולצופה ספקן שקיים תיאור שני. מי שיכול היה למצוא את הסרט עטור הפרס עדיין יכול למצוא אותו. השם הארוך הוא הדרך של הסרט השני לסרב לוותר על מונח שהראשון הפך לכתב אישום.

והעברית פשוטה. אברהם ושור לא טבעו את נז״א. הם שאלו ראשי תיבות של לשון מטה וביקשו מהקהל לשמוע בהם האשמה. התשובה שאלה את אותם ראשי תיבות ציבוריים וביקשה מהקהל לשמוע בהם את מה שהם אומרים במשפט הצבאי: פגיעה אגבית, שחובה להגביל אותה, ולא מילה נרדפת לכוונה להרוג אזרחים. תשובות שומרות על המילה שעליה הן מתווכחות. זה ויכוח, לא גניבת זהות.

קידום, מימון המונים ודרגת מילואים אינם פסק דין על צילומים, משני הצדדים. ההסתייגויות הכתובות של הצבא מהסרט מוונציה וסרט עם נרטיב נגדי הם שני דברים נפרדים. גם עדויות ומסמכים הם דברים נפרדים. המבחן האמיתי אינו מי שם ראשון את ראשי התיבות על כרזה. המבחן הוא איזה תיאור אפשר לבדוק.

## שני טיעונים על מילה אחת

כדי להבדיל בין הסרטים מספיקות עשר שניות. NAZA של אברהם ושור הוא סרט פסטיבלים בן 80 דקות, כפי שדיווחו ה־New York Times ו־Breitbart, שבנוי על 24 ראיונות בזהות מוסתרת ועל פרס מוונציה. אם האורך קרוב לשמונים דקות ובקרדיטים מופיעים אברהם ושור, זה הסרט הזה. אם בכותרת הסיום כתוב "הסיפור האמיתי", זה סרט־הנגד העצמאי ששמו מופיע על המסך ובעמוד הסרט שלנו.

ההבדל העמוק יותר הוא מה כל אחד טוען שנז״א מוכיח. הסרט מוונציה, לפי תיאור הצבא את הקטעים שראה, מתייחס לפגיעה אגבית צפויה, ולתיאורים אנונימיים של מערכות לבחירת מטרות, כהוכחה למדיניות של הרג המוני מחושב. תשובת הצבא: פגיעה לא מכוונת מתקיפות שמכוונות למטרות טרור אינה כוונה, חמאס נלחם מתוך האוכלוסייה האזרחית, והאשמות חמורות דורשות ראיות שאפשר לבדוק. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מדבר בשפה השנייה. הוועד היהודי האמריקני (AJC) מסכם את עקרון המידתיות כאיסור על תקיפות "שעלולות לגרום לאובדן אגבי של חיי אזרחים, לפציעת אזרחים, או לנזק מופרז לבתים ולמבנים אזרחיים, שיחרגו מהיתרון הצבאי הצפוי מהתקיפה." המסמכים המשפטיים של ישראל עצמה, השמורים בארכיון הספרייה היהודית הווירטואלית, מציגים זה מכבר את אותו רצף: הבחנה, מידתיות, אמצעי זהירות, והכלל שיעד צבאי אינו הופך לחסין משום שהצד המתגונן הציב אותו באזור אזרחי. "אין להשתמש בנוכחות או בתנועה של האוכלוסייה האזרחית או של אזרחים יחידים כדי להפוך נקודות או אזורים מסוימים לחסינים מפני פעולות צבאיות," מזכירים המסמכים. ג'ון ספנסר, שדיבר עם Breitbart על הסרט מוונציה, אמר זאת בפשטות: חישוב כמה נזק אגבי החוק מתיר אינו ראיה למדיניות של מיקסום מוות אזרחים. כך כוח צבאי נשאר בתוך גבולות החוק.

זה לא מכריע כל תקיפה שנויה במחלוקת. הנתונים של משרד הבריאות שבשליטת חמאס, ההערכות הישראליות של מספר המחבלים שנהרגו ואנליסטים מבחוץ עדיין חלוקים, והעמוד הזה לא יעמיד פנים שזה אחרת. מה שהוא כן יאמר הוא זה: קיצור עברי שמשמש בתהליך בחירת המטרות של כל צבא רציני אינו סימן מסחרי, והוא אינו הודאה.

אז שני הסרטים משתמשים בנז״א כי שניהם נאבקים על הנזק האגבי. קראו את כותרת המשנה, את האורך ואת הקרדיטים. אחר כך צפו בשניהם כשני טיעונים, ושאלו איזה מהם מציג את הראיות שלו על המסך. להרחבה, קראו [שני סרטים בשם נז״א, שני סיפורים על המלחמה בעזה](https://nazadocumentary.com/he/blog/two-films-called-naza) ו[נז״א: הסיפור האמיתי, מפקדי צה״ל מול המצלמה](https://nazadocumentary.com/he/blog/naza-the-real-story-idf-soldiers).